Jonathan Sygmand ארכיונתן | Archyonatan

החלמוניות פורחות אצלינו בסתיו במגוון אתרים מן הצפון ועד הדרום. אתר  פחות נגיש וידוע נמצא במורדות הגלבוע היורדים אל עבר נחל בזק (הסימון חלמונית גדולה מופיע על המפה).  חלמונית בח'ירבת בזרה אתר הפריחה נמצא מדרום למלכישוע בסמוך לח'ירבת נר, אך יש צורך ללכת כ - 15-30 דקות עד האתר. את הרכב משאירים בבית המוכתר, שנמצא במפגש שבילי הרכב כחול-שחור (דרך עפר תלולה שיורדת אל העמק). משם ממשיך שביל הולכי רגל מסומן אדום שמוליך דרומה לכיוון נחל בזק וח'ירבת ביזרה. בית המוכתר- משם יש ללכת ברגל אל סלע הפיל והחלמוניות הסמ"ש האדום מושך פחות או יותר על אותו קו גובה   ובדרך רואים לא מעט צבאים וכן את תחנות הצואה שלהם. גם משפחות שפני סלע רצות ומתחבאות בינות לסלעים. אחרי כמה מאות מטרים השביל חוצה ערוץ נחל קטן ולאחריו ממשיך השביל מעל המצוקים. מספר רוג'ומים מסמנים את מיקום סלע הפיל (גם מופיע במפת הסמ"ש). אם יורדים מתחת למצוק לאט ובזהירות מגיעים מיד אל הסלע המרשים שאכן דומה לראש של פיל. כשכלב ופיל נפגשים לאחר הביקור בסלע עולים חזרה אל המצוק וממשיכים עם הסימון עד היריד...

שיירת חג השבועות כבר בשנת 1943 הונהגה על-פי יוזמתו של רכז תרבות דאז , חיים מסד, תהלוכה דרך שדות המשק כפתיח לטקס הביכורים עצמו. כל חג שבועות אורגנה שיירה של כל רכבי הקיבוץ, שירדה מהקיבוץ (המשטרה ושוטרים בני מעין-צבי היו עוצרים את התנועה בכביש 4) למסע בשדות ובבריכות הדגים.  ווידאו של השיירה והחג שצילם ג'וני מסד ב1991 •בתמונה:השיירה בירידה לצומת זיכרון ובין בריכות הדגים (צולם ע"י אמירה סלע , סוף שנות ה80) באר בֶּה (צילום משנות ה 50/60 של מיכאל לווין) בגרמנית:אָה, בֶּה , צֶ ה, דֶה, אֶף, גֶ ה. ( a, b, c, d, f, g ) רבים ממקימי הקיבוץ יוצאי גרמניה, וכך זכו הבארות וגם חלקות המטעים לשמות האלפא -ביית בהגייה בגרמנית. הבארות אָה, בֶּה , צֶ ה היו קיימות עוד לפני התיישבות הקבוצה והן שירתו את פרדס 'נזלה' בעזרת מערכת תעלות השקיה. העדר (צילום: שמעון זיגמנד) עדר הבקר לבשר החל בשותפות עם איכר מבנימינה במהלך שנות החמישים ובהמשך עבר העדר לניהול מלא של הקבוצה. בשטח שממערב לבריכה 4 הוקמה מכלאה ואזור לכינוס הבקר, כאשר שטחי המרעה השתרעו מטנטורה ועד למעגן מיכאל ...

בקעת כנרות-כי יאללה נוסעים לצפון זה לא רק גולן וגליל עליון: המלצות לטיולים באזור הכנרת גם אם אתם מיטיבי לכת, מיטיבי שבת, מיטיבי לדת ומיטיבי לסת. כל אחד יכול למצוא את הטיול שמתאים לו מטיבי שבת-זולה בירדנית כל עם ישראל יושב בחופי הכנרת.  אלטרנטיבה טובה היא הירדן הדרומי שיוצא מהכנרת . מה ואיך אפשר להיכנס אל הירדן דרך אתר הטבילה של הנוצרים, ואתר הקיאקים רוב-רוי. אופציה נוספת היא להיכנס לדגניה א', לנסוע בשביל ההיקפי למערבו של הקיבוץ ולחנות בצד לאורך הגדר. עוברים שער להולכי רגל, 100 מטר הליכה ומגיעים אל עצי האיקליפטוס לאורך הירדן, מקום מושלם לזולה. אטרקציה מגניבה חבלים לקפיצות טרזן אל המים. סיפור לנכדים "ופתאום אנחנו רואים בגדה השנייה את המטיילות מתפשטות טופ-לס וקופצות למים! בטח תיירות..." מטיבי ציונות מה ואיך ביקור באתר נהריים של פינחס רוטנברג שניצל את מי הירמוך והירדן להפקת חשמל. הכניסה מזרחה על כביש מס' 90 לאשדות יעקב איחוד וישר ימינה דרך מסעדת צל תמר. אטרקציה מגניבה כיום האתר בשטח ירדן, אך בתיאום מראש ניתן להיכנס לשטח האתר ולבקר במערכת הסכרים...

מצגת שהכנתי בשנת 2011.  עלתה לרשת בעזרת ידידי אריה בר (ועל כך מגיעה לו התודה). על מנת לצפות בצורה מיטבית ניתן להוריד המצגת למחשב (download בצבע ירוק) מזרחה לכיש 90

בריכות הדגים של בית-זרע (התל ליד הוא שרידי הכפר עובדייה). מתוך: ארכיון בית-זרע הניסיון הרציני הראשון להחזקת דגים בבריכות בארץ, גידולם ושיווקם, היה בקורדני   בעין-אפק אשר בעמק זבולון באמצע שנות השלושים. קיבוץ ניר-דוד, בסוף שנות השלושים של המאה העשרים, היה ראשון הקיבוצים להכנסת המדגה כאחד מענפי המשק והחרו החזיקו אחריו משקים נוספים בעמק בית-שאן, בעמק החולה ובמפרץ עכו. יישובי עמק הירדן החלו בפיתוח  ענף המדגה בראשית שנות הארבעים, עם ריכוז אדמות הכפר הערבי צמח בידי הקרן הקיימת לישראל והקמת מפעל המים האזורי להשקיית האזור ממי הירמוך. גורמים אלו אפשרו הפניית משאבי קרקע ומים גם לשם הקמת ענף בריכות הדגים כשקבוצת כנרת וקבוצת דגניה ב' היו הראשונות לחפור בריכות בשטחי ביצות שלא צלחו לגידולי חקלאות- כנרת באפיק הקדום של מוצא הירדן מן הכנרת, ודגניה ב' בשטח ה'זור' של הירדן, אותו ניתן היה למלא מים בגרביטציה. הגורמים העיקריים להכנסת הענף לאזור היו הרצון לפתוח אפיקי פרנסה חדשים, האפשרות לניצול שטחים שלא התאימו לעיבוד חקלאי אחר ושפע מים מנהרות הירדן והירמוך. ההצלחה הכלכלית היית...

ברגעים אלו ממש ישנה הפריחה הגדולה של החלמוניות ברכס החזיקה. על החלמוניות   באתר 'צמח השדה' (כתב: מייק ליבנה). את הפרחים ניתן לראות במנחת או ללכת  במסלול קצר  מהר חוזק אל עין ג'ויזייה (מתוך אתר 'לכל' הרוחות'). בחזיקה 18/10/14 לקראת סוף אוקטובר ולתוך נובמבר אמורה להתחיל הפריחה לאורך מצוק מבוא חמה. מקום נוסף ופחות מוכר בו צומחת החלמונית הוא הנחל היורד מכיוון הלולים של מושב נאות גולן (במפה- וואדי א-זייתון) שמתחבר בהמשך לנחל עין-גב. בטיול בנחל בנובמבר 2012 נראו מספר רב של חלמוניות וכן נרקיסים, רקפות ותנים. נכנסים למושב ומקיפים אותו ממזרח, כשהלולים נמצאים במורד הישוב לכיוון דרום. השביל מושך למטה ומתחבר בהמשך לשביל הגולן שמגיע מכיוון מצפה-אופיר וגבעת-יואב וממשיך דרומה אל אמפי גולן. בנקודת החיבור לשביל הגולן ניתן להבחין בשרידי אמת המים שהובילה את מי נחל אל-על לסוסיתא (להרחבה: חיים בן דוד, מפעל המים של סוסיתא, אמות מים קדומות בארץ ישראל - קובץ מאמרים, בעריכת דוד עמית, יזהר הירשפלד ויוסף פטריך, ירושלים: הוצאת יד בן צבי, 1989, עמ' 140-133.) אופציות להמשך:...

בראשית שנות הארבעים של המאה הקודמת הוקמה בידי חמישה קיבוצים אמת המים הגבוהה (מדרום למסדה) אשר השקתה עם מי הירמוך את השדות החקלאיים במזרחו של העמק. כיום נמצאת האמה במצב תחזוקתי ירוד והיא בסכנת בלייה והרס מוחלט. אזור בקעת כנרות (או נגב כנרות) מדרום לכנרת ובין נהרות הירדן והירמוך היה במשך מאות שנים יבש וחרב. התקיימה בו חקלאות בעל בלבד מכיוון שמקורות המים הזמינים היו נמוכים יותר בעמקי הנהרות שהתחתרו באדמה הרכה. החל מראשית שנות השלושים, בהמשך להתיישבות הציונית באזור, הוקמו בעמק-הירדן שלוש אמות מים גבוהות (אקוודוקטים) ועשרות תעלות בטון להולכת מי הנהרות אל השדות החקלאיים. בקעת כנרות היבשה והחרבה לפני התרחבות ההתיישבות היונית. מתוך ספרו של בן אריה- עמק הירדן התיכון אמת המים הראשונה, 'האמה המשותפת' הוקמה בשנת 1932 ביוזמת דגניה ב' ובית-זרע (זוהי האמה שעברה לאורך גבולה הדרומי של דגניה ב' וכיום נמצא שם על אותו התוואי 'הצינור הירוק') בתכנון של מהנדס המים שמחה בלאס אשר התגורר באותה עת בדגניה ב'. המים הועלו מנהר הירדן אל עבר המישור החרב במשאבות שקיבלו חשמל מתחנת הכוח ...