ארכיונתן (יונתן זיגמנד)

הקרב על צמח (סמח')  בתאריך 25.09.1918, בחול המועד סוכות י"ט בתשרי תרע"ט הוא אחד מהקרבות המפורסמים והמוכרים ביותר באוסטרליה ומושא לגאווה שם. לצד  הקרב על באר שבע בסתיו 1917  מדובר בקרבות בהם השתתפו יחידות הפרשים האוסטרליים שהסתיימו בניצחון, זאת בניגוד למערכה בגליפולי שסיומה היה נטישה ופינוי החופים. קבוצת חיילים בתחנת הרכבת בצמח, זמן קצר לאחר הקרב. צילום: Campbell, James Pinkerton. מתוך:  אתר האינטרנט של מוזיאון המלחמה האוסטרלי כחלק מקרב מגידו לכיבוש צפונה של ארץ-ישראל, נעו יחדות הצבא של אלנבי מאזור השרון,  מקו העוג'ות ,  והשלימו את כיבוש האזור שממערב לנהר הירדן בשישה ימים, בין ה-19 לספטמבר ועד ה-25 באותו בחודש. משני צידי המתרס הובנה חשיבותה של צמח במערך ההגנה לאורך הירדן ונתיבי הדרכים ומסילת הברזל. אוטו פון לימן פון זאנדרס שפיקד על הכוחות הגרמניים והעות'מאניים בארץ נסוג מפני הכוחות הבריטיים מנצרת לצמח ומשם לדמשק. בעוברו במקום הוא פקד על כוחות המגנים שם להילחם עד החייל האחרון.   אריך פון פאלקנהיין, מפקד הכוחות העות'מאניים בארץ-ישראל, במעגן הסיר...

  בריכות הדגים של בית זרע ואפיקים- שנות ה-70-60 (באדיבות ארכיון בית זרע) על צמיחתו ודעיכתו של ענף המדגה בעמק הירדן רשמתי עוד בשנת 2014 ( קישור ) . בפרסום זה אני משתמש במפות ותצלומי אוויר משנים עברו בהן מסומנות בריכות הדגים, בעיקר באזור "בקעת כנרות" מדרום לימת הכנרת. נעזרתי בתוכנת QGIS / מערכת מידע גיאוגרפי (ממ"ג ( לעיגון מפות ותצ"אות ישנות של עמק הירדן על גבי מפה עדכנית ולסימון והדגשה של אזורי בריכות הדגים של הישובים השונים. בנו סף, מצורף פה קישור למפת גוגל בה סימנתי שרידי מתקנים שקשורים לבריכות הדגים שנותרו בשטח . עם המפה ניתן  למצוא את מיקום השרידים בעזרת המכשיר הסלולארי. במפות שיובאו בהמשך ניתן לראות את השינוי בגודל ותפרוסת ענף המדגה לאורך השנים, החל מתחילת שנות הארבעים והבריכות הראשונות שהוקמו, דרך העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל- התפשטות השיא של המדגים בעמק, ועד לימינו אנו כשאין כבר בריכות דגים פעילות באזור (מדגה אפיקים האחרון שנסגר בשנת 2017). יוצר המפה:  Great Britain. Army. Royal Engineers. Fd. Survey Coy., 517 בתחילה הוקמו רוב בריכות הדגים ב...

  קו מסילת הרכבת בין חיפה לדרעא הוקם בראשית המאה העשרים כשלוחת משנה של מסילת הברזל החיג'אזית שבין דמשק בסוריה לעיר מדינה בערב הסעודית. הקטע שעבר בתחומי ארץ-ישראל שזכה לכינוי העממי " רכבת העמק " נמתח בין ים לימה, מנמל חיפה בים התיכון ועד לצמח על שפת הכנרת. המשך הקו טיפס לאורך עמק נהר הירמוך אל עבר העיר דרעא ברמה הסורית בחוראן,   עם מסילה סלולה לאורך 73 ק"מ לעומת קו אווירי של 50 ק"מ בלבד. קו הרכבת גישר על הפרש גבהים של כ-650 מטר בין צמח אשר בגובה 197 מטר מתחת לפני הים ועד לדרעא שנמצאת בגובה של 435 מטרים מעל פני הים. בין צמח לדרעא הפרש גבהים של מעל 600 מטרים ומרחק אווירי של כ-50 ק"מ. חיתוך תמונה מאתר 'Google Maps' לאורך 73 הק"מ של הקו בין התחנה בצמח לתחנה בדרעא הוקמו שבע תחנות רכבת עבור הסקת קטרי הקיטור, נבנו חמישה עשר   גשרים מאסיביים ולצידם עוד עשרות מעבירי מים קטנים יותר ונחצבו באזורים הרריים קשים שבע מנהרות, חלקן בעקלתון. סימון התחנות לאורך הקו, הגשרים  ממוספרים באדום, המנהרות ממוספרות באדום עם האות T לפני כל מנהרה. מתוך מפה בריטית מזמן מלחמ...