על היסטוריה ושימור- אמות המים של ההתיישבות הציונית בעמק הירדן

בראשית שנות הארבעים של המאה הקודמת הוקמה בידי חמישה קיבוצים אמת המים הגבוהה (מדרום למסדה) אשר השקתה עם מי הירמוך את השדות החקלאיים במזרחו של העמק. כיום נמצאת האמה במצב תחזוקתי ירוד והיא בסכנת בלייה והרס מוחלט.

אזור בקעת כנרות (או נגב כנרות) מדרום לכנרת ובין נהרות הירדן והירמוך היה במשך מאות שנים יבש וחרב. התקיימה בו חקלאות בעל בלבד מכיוון שמקורות המים הזמינים היו נמוכים יותר בעמקי הנהרות שהתחתרו באדמה הרכה. החל מראשית שנות השלושים, בהמשך להתיישבות הציונית באזור, הוקמו בעמק-הירדן שלוש אמות מים גבוהות (אקוודוקטים) ועשרות תעלות בטון להולכת מי הנהרות אל השדות החקלאיים.

בקעת כנרות היבשה והחרבה לפני התרחבות ההתיישבות היונית. מתוך ספרו של בן אריה- עמק הירדן התיכון

אמת המים הראשונה, 'האמה המשותפת' הוקמה בשנת 1932 ביוזמת דגניה ב' ובית-זרע (זוהי האמה שעברה לאורך גבולה הדרומי של דגניה ב' וכיום נמצא שם על אותו התוואי 'הצינור הירוק') בתכנון של מהנדס המים שמחה בלאס אשר התגורר באותה עת בדגניה ב'. המים הועלו מנהר הירדן אל עבר המישור החרב במשאבות שקיבלו חשמל מתחנת הכוח בנהריים שהחלה לפעול באותן שנים ומשם זרמו באמה בכוח הגרביטציה בלבד אל השדות החקלאיים. הפעלת אמת המים הגדילה את כמות שטחי החקלאות המושקים לכדי 40% מהקרקע המעובדת ואפשרה הרחבה וביסוס של ענפי היסוד החקלאיים של האזור- הבננות והאספסת. הפיכת השטחים החקלאיים למושקים אפשרה הפניית אדמות לשם הקמת יישוב חדש נוסף הוא קיבוץ השומר הצעיר ס.ס.ס.ר, קיבוץ אפיקים, אשר נהנה אף הוא ממי האמה.

האמה השנייה בעמק-הירדן החלה לפעול בשנת 1938 בקיבוץ אשדות-יעקב, והיא נבנתה על-ידי חברי המשק במשך מספר חודשים ונמתחה ממזרח למשק בכיוון דרום-צפון. המים הועלו ממכון שאיבה על גדת הירמוך אל ראש האמה ומשם זרמו אל שדות הקיבוץ. בעקבות הפעלת האמה גדל שטח החקלאות המושקה של היישוב בדרום-מזרחו של העמק מ- 750 דונם ל- 2400 דונם.

בניית האמות התבצעה בידי חברי היישובים עצמם. מתוך בן אריה- עמק הירדן התיכון

בראשית שנות הארבעים הצליחו המוסדות הציוניים לרכוש ולרכז בידיהם את כל אדמות הכפר צמח (סמח'). וועדה מיוחדת חילקה אדמות אלו בין הקיבוצים, כאשר כל קיבוץ קיבל חלקת קרקע מרוכזת באזור המזרחי של עמק-הירדן. אז חברו חמישה קיבוצים: דגניה א', דגניה ב', כנרת, בית-זרע ואפיקים ויזמו הקמת אמת מים נוספת, 'האמה הגבוהה', להשקיית שדותיהם. גם אמה זו תוכננה בידי שמחה בלאס והיא נחנכה בשנת 1943. האמה קלטה את מימיה ממי הירמוך אשר הועלו אליה ממכון השאיבה מדרום למסדה ומשם זרמו בצורה גרביטציונית אל השדות במזרחו של העמק. קיבולת הובלת המים של 'האמה הגבוהה' הייתה כ- 3000 מ"ק בשעה, כמות גבוהה משמעותית מן האמה שעל הירדן (1900-1500 מ"ק בשעה), וכן רמת מליחות המים בירמוך הייתה נמוכה משמעותית לעומת מי נהר הירדן (80 מ"ג כלור למול 250 מ"ג כלור ואף יותר בהתאמה). עם הפעלת האמה הושלם כמעט במלואו השטח המושקה באזור עמק-הירדן.

מפה בה נראות שלושת האמות. מתוך עבודת מ.א של רן אמיתי- 'תרומתה של חברת החשמל הארץ-ישראלית להתפתחותו של עמק-הירדן התיכון בתקופת המנדט'

 

 

מדוע יש להכריז על 'האמה הגבוהה' בעמק-הירדן כאתר הראוי לשימור

אמות המים ותעלות הבטון הרבות שהסתעפו מהן שינו לבלי הכר את פני עמק-הירדן מנוף יבש, חרב ושומם למקום פורח וירוק, בעל חקלאות שלחין נרחבת שאפשרה הקמת נקודות יישוב חדשות. לנוף החקלאי של עמק-הירדן תרומה חזותית להפיכת הארץ לירוקה ופורחת ותרומה חברתית חינוכית של סיפור המורשת הציונית בשטח ובמראה עיניים.

גלויה לשנה טובה משנות השישים של המאה הקודמת. אזור בקעת כנרות מיושב כולו ומשובץ בשדות ומטעים

אמות המים שהוקמו בעמק-הירדן מציינות את ראשית דרכו של שמחה בלאס בנושא מים והשקיה בארץ-ישראל, כאשר בהמשך הוא היה מיוזמי ומתכנני קו המים לנגב בשנות הארבעים ומיוזמי הקמת המוביל הארצי לאחר הקמת המדינה.

אמת המים הראשונה וכן 'האמה הגבוהה' היו מפעל משותף למספר יישובים והן היוו זרז להתארגנות אזורית בהמשך של שיתוף משקי, כלכלי וביטחוני אשר הוביל להקמת וועד הגוש של עמק-הירדן שהיה הוועד האזורי הראשון בארץ.

שלושת אמות המים מהוות חלק בלתי נפרד מיישובי עמק-הירדן ומן המערכת הכלכלית והחקלאית שם. הן מסמנות ציון דרך חשוב בהתפתחות היישובית והחקלאית הציונית באזור, התפתחות שהמשיכה והתרחבה לכל הארץ.

כיום שלושת אמות המים (האקוודוקטים) לא פעילות עוד. מהאמה הראשונה, 'האמה המשותפת', נותר קטע קצר בסמוך לדגניה ב' אשר חוזק בעזרת אגודת המים של עמק הירדן. גם מהאמה  של אשדות-יעקב נותר קטע קצר בלבד אשר שופץ אף הוא בידי אגודת המים (מצפון ל'מצפה אבנר אלתר'). אגודת המים של עמק-הירדן השתמשה בתוואי של האמות להנחת קווי מים של 'מפעל ההשבה' (השבת מי קולחים לחקלאות).

אמת המים הגבוהה נותרה כמעט בשלמותה והיא בולטת ומרשימה בגובהה ובממדיה. אולם לאמה אין 'בעל-בית' או 'אבא אחד' והיא  סובלת ממחסור בתחזוקה. חלק מעמודי הבטון והתעלה נשברים ונסדקים וכך גם התעלה עצמה אשר צומחים בה קני סוף שמרחיבים את הסדקים ומסכנים את יציבות האמה. 'האמה הגבוהה' נמצאת אמנם מחוץ לשטח החצר של הקיבוצים עצמם, אך ראוי ואף חובה לדעתי למצוא גופים או מוסדות שייאותו לקחת על עצמם את שימור האמה, את חיזוקה וידאגו לתקציבים לכך. יש להנגיש את האמה לכלל הציבור, לחשוף אותה ולספר את סיפורה ואת חשיבותה לעמק-הירדן ולסיפור הציוני ולהתיישבות בכלל הארץ.

 

לקריאה נוספת

·        יהושע בן-אריה- עמק הירדן התיכון

·        זלמן וינוגרדוב- אמת המים המשותפת המהפכה הירוקה בעמק הירדן

·        כמים רבים- עם מאיר ואסתר מלמד (עריכה: מוקי צור)

·                    כתבה בווי-נט- :1943 ושאבתם מים מהירמוך                                                                                 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3159537,00.html

 

המקטע היחידי ששרד מהאמה המשותפת (צמוד לדגניה ב') עבר שיפוץ ותיחזוק המבנה

העמודים של האמה הגבוהה מתפרקים לאיטם

את האמה הגבוהה ניתן לראות גם מאזור רמת סירין