ארכיונתן (יונתן זיגמנד)

  אנו כולנו כולנו לבריכה גופנו עירום ונפשנו שמחה...  (מתוך 'שיר הבריכה' באתר זמרשת ) זריחה בבריכת ההשקייה במצבה כיום זאב וילנאי, חוקר ארץ ישראל, טען שההנאה והבילוי ברחצה במים, תחילה בים ובנחלים ובהמשך בבריכות מלאכותיות, החלו עוד בתקופות הקדומות. בעבר מילאו בתי המרחץ הפרטיים והציבוריים שנבנו בעיר תפקיד מרכזי בחיי התושבים היהודיים והנוכרים כאחד וכך גם אתרי המרחצאות במעיינות החמים ברחבי הארץ. תרבות הבילוי והרחצה היוותה את אחד מעמודי התווך של התרבות הרומית והיא הייתה חלק מתרבות הפנאי והעינוג של אזרחי רומא והאימפריה. בתקופה זו היו נפוצים בתי מרחצאות פרטיים וציבוריים בכל רחבי האימפריה. בתי המרחץ הציבוריים נבנו על ידי השלטון או עשירי העיר ונדבנים והיו פתוחים עבור כלל האזרחים. הם שימשו עבור רחצה וניקיון הגוף והשהייה בהם נחשבה כזמן איכות, בילוי ונופש. בתקופה הביזאנטית היו נפוצים בתי המרחץ בתוך מכלולי הבנייה של המנזרים באזור ובתקופה המוסלמית הלך והתבסס החמאם כמקום הרחצה הנפוץ בארץ.  בנות בביקיני במשחקים ורחצה- חלק מפסיפס בווילה רומית שנחפרה בסיציליה. מתוך  וויקיפדיה בריכות ש...

יה חביבי- כך נראה הרחוב במסחה- יה חביבי  כשדינמו מסחה עולה למגרש גם מנצ'סטר סיטי תאכל אצלה קש   הרחוב הראשי של כפר תבור (צילום מאוספי ביתמונה, ארכיון כפר תבור) מסחה שם נוסטלגי עם נופך מסתורי ורומנטיות ארץ ישראלית. מקימי הישוב שחוגג בקרוב 121 שנה להיווסדו דבקו בשנים הראשונות בשם של כפר האריסים ששכן שם- מסחה.  אולם אוסישקין שביקר במקום שכנע אותם לקחת שם 'עברי' . הוא לקח את השם תבור מן ההר העגול והבולט שממערב והוסיף לו את הקידומת כפר. בני המושבה התנגדו לקידומת וחששו ששם זה ימנע פיתוח עתידי של המקום, אך אוסישקין שכנעם בספרו על העיר הגרמנית דיסלדורף שבתוך שמה קיימת המילה כפר (DORF).  הר תבור בולט ונישא מעל היישוב כפר תבור, מושבת העלייה הראשונה אשר כשאר אחיותיה נדחקה הצידה בזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי הציוני. העליות הבאות, היישובים שהוקמו ואנשי השם שבאו ממנה, לקחו את הבכורה ואת "זכות המספר והזוכר". אך גם לכפר תבור ישנן כמה 'נקודות' ברזומה וזכויות ראשונים:   • המורה יוסף ויתקין, אשר לא אהב את עבודתו, זילזל במתיישבים וקילל כל רגע בהיותו שם, אך ייזכר לעד בכתבו מכפר ...

  מוצא הירדן הקדום מהכנרת היה מצפון לתל בית-ירח באזור 'גן רחל'. מוצא הירדן מהימה בתוואי  הנוכחי הוא כנראה בן אלף שנים פחות או יותר. שמו הערבי של המקום (מוזכר אצל שומכר וכן בסקר הPEF) היה באב-א-תום (Bab et-tumm) שמשמעו פתח הפה/הנהר. את היווצרותו יש לזקוף לזכות גורמים פיזיים ואנושיים כאחד עליהם ארחיב כאן. מוצא הירדן מימת הכנרת בשנת 1902. ניתן לראות סירות ששימשו להעברת אנשים וסחורות. מתוך  הירדן בין שני ימים. הפירוש לשם מערבית. מתוך  האינדקס של סקר הPEF. משך אלפי השנים האחרונות מתקיים בנהר הירדן בין ים המלח וים כנרת תהליך סחיפה לאחור בו מפלס הנהר נוגס ומתחתר בשכבות השונות. גורמים מגבילים ומאיטים של ההתחתרות היו תקופות גשומות ושטפוניות בהן משקעי סחף מהירמוך חסמו את תוואי הירדן והביאו להורדת קצב ההתחתרות (MARCO, 2004). ההתחתרות במשקעים הרכים של תצורת הלשון הביאו את הירדן למפלסים נמוכים יותר ויותר עד שהתאפשרה פריצת הירדן במוצאו הנוכחי שם מפלס קרקעית הנהר נמוכה בשלושה מטרים לעומת המוצא הקדום מצפון לתל בית-ירח (ניב, 1978). בעבר הייתה הימה 'קצרה' יותר ב1.5-2 ק"מ. הכנרת הלכה...

רעידת האדמה שאירעה הלילה  ( 22/01/2022) והורגשה היטב בצפון מזרח הארץ הייתה בעוצמה נמוכה של 3.8 בלבד. ישראל נמצאת באזור מגע בין שני לוחות ( שמחולקים אף הם לתתי לוחות ) כשקו השבר הסורי-אפריקאי מפריד בין הלוח הערבי ללוח האפריקאי. לפיכך מועד האזור לרעידות אדמה וישנן לכך עדויות רבות, היסטוריות, ארכיאולוגיות וגיאולוגיות. במחקר מקובל שסביב כל 100-150 שנה מתרחשת רעידת אדמה חזקה באזור, ובכל מקרה  כל שנה מתרחשות עשרות רעידות אדמה  אשר לרוב לא מורגשות על ידינו אלא רק במכשירי מדידה. במאות השנים השנים האחרונות אירעו רעידות אדמה חזקות בטווח של כמה עשרות שנים. בראשון לינואר בשנת 1837 ארעה רעידת אדמה חזקה שפגעה באזור הגליל ובלבנון ובסוריה. נמנו אלפי הרוגים והעיר צפת נהרסה ופרעות נערכו לאחר מכן ביהודי העיר. גם העיר טבריה סבלה מהרעש וכן מגלים ענקיים מן הכנרת שגרמו להרס ולשיטפונות. נדרשו כמה ימים להעברת הדיווח על הנזקים לביירות ולירושלים ויצאו משם שתי משלחות סיוע שלא עזרו הרבה. יהדות העולם נרתמה לעזרה ולתרומות לניצולים ולשיקום היישובים שנפגעו. רשימה של הישובים שנפגעו בשנת 1837 כפי שהופיעה ב...