רעידת האדמה של 1927 ששמה את בית זרע על המפה (ההתיישבות בנקודת הקבע)

רעידת האדמה שאירעה הלילה ( 22/01/2022) והורגשה היטב בצפון מזרח הארץ הייתה בעוצמה נמוכה של 3.8 בלבד. ישראל נמצאת באזור מגע בין שני לוחות (שמחולקים אף הם לתתי לוחות) כשקו השבר הסורי-אפריקאי מפריד בין הלוח הערבי ללוח האפריקאי. לפיכך מועד האזור לרעידות אדמה וישנן לכך עדויות רבות, היסטוריות, ארכיאולוגיות וגיאולוגיות. במחקר מקובל שסביב כל 100-150 שנה מתרחשת רעידת אדמה חזקה באזור, ובכל מקרה כל שנה מתרחשות עשרות רעידות אדמה אשר לרוב לא מורגשות על ידינו אלא רק במכשירי מדידה.

במאות השנים השנים האחרונות אירעו רעידות אדמה חזקות בטווח של כמה עשרות שנים. בראשון לינואר בשנת 1837 ארעה רעידת אדמה חזקה שפגעה באזור הגליל ובלבנון ובסוריה. נמנו אלפי הרוגים והעיר צפת נהרסה ופרעות נערכו לאחר מכן ביהודי העיר. גם העיר טבריה סבלה מהרעש וכן מגלים ענקיים מן הכנרת שגרמו להרס ולשיטפונות. נדרשו כמה ימים להעברת הדיווח על הנזקים לביירות ולירושלים ויצאו משם שתי משלחות סיוע שלא עזרו הרבה. יהדות העולם נרתמה לעזרה ולתרומות לניצולים ולשיקום היישובים שנפגעו.

רשימה של הישובים שנפגעו בשנת 1837 כפי שהופיעה בעיתון טיימס. מתוך וויקיפדיה

עברו תשעים שנה ובחודש קיץ חם ב11 ליולי 1927 אירעה רעידת אדמה חזקה נוספת בעוצמה של 6.25 אשר פגעה בכל חלקי הארץ. נזקים כבדים נרשמו בירושלים, ביריחו, בשכם, רמלה, לוד, ברחבי הגליל וכן בעבר הירדן המזרחי. על פי דו"ח של מזכיר ממשלת המנדט נמנו 285 הרוגים ו940 פצועים. רעידת אדמה זו הייתה החזקה באזור במאה העשרים והיא  נמדדה ונחקרה בכלים מודרניים ורישום סיסמוגראפים, הן באירופה והן בארץ בידי הגיאולוג נתן שלם. ממצאיו של שלם הראו על מוקד הרעש באזור צפון ים המלח.

כתבה בעיתון הארץ מיום למחרת עם סקירת הנזקים באיזורים וביישובים השונים מתוך: הספרייה הלאומית

גם אזור עמק הירדן סבל מפגיעות ונזקים. מן הכתבה בעיתון מסופר על בית הכנסרת הספרדי בעיר טבריה שחרב, על המסגד בעיירה סמח' (צמח) שנהרס ועל הכפר עבודייה שחצי מבתיו נהרסו וכן על שני ילדים שנהרגו. כיום, ישנם באוספי הספרייה הלאומית מספר אלבומי צילומים עם תמונות שנתרמו לספרי הלאומית לשם תיעוד ההרס והנזקים בעקבות קריאה של אנשי הספריה לציבור הרחב בעיתונות התקופה. מרבית התמונות הן מהמרכזים העירוניים הגדולים בארץ ובעבר הירדן, אולם ישנן גם מספר תמונות של הנזקים מהכפר ריינה וכן תמונה אחת מדגניה ב'.

צילום של הנזק בקבוצת דגניה ב'. מתוך: אוסף צילומים מן הרעש בארץ ישראל בשנת תרפ"ז

חברי קבוצת מרקנהוף, לימים בית-זרע, שהו בעת רעידת האדמה באתר אום-ג'וני שמדרום לכנרת. אנשי הקבוצה היו חלוצים מגרמניה ושמם נקבע על פי שם החווה בה עשו הכשרתם החקלאית. שבעה חברים ראשונים עלו ארצה בדצמבר 1921 והם ישבו בתחילה בעין גנים ליד פתח תקווה ולאחר מכן באזור עמק יזרעאל, שם חוו תלאות וקשיים רבים. בשנת 1926 קיבלו את הצעתו של יוסף ברץ, חבר דגניה א׳, לעבור לעמק הירדן והקבוצה עברה לאום- ג׳וני עם הבטחה למעבר לנקודת קבע בקרבת מקום.

עוסקים בעבודה חקלאית בחוות מרקנהוף בגרמניה. מתוך: הערך המעולה בוויקיפדיה שכתבה אסתר ניצב על קבוצת מרקנהוף

הנקודה שנבחרה הייתה מדרום לדגניה ב'. בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת הוקמו דגניה ב' ודגניה ג' בסמוך לקבוצת דגניה. החקלאות הייתה ברובה חקלאות בעל וללא רווחים רבים והוחלט על העברת דגניה ג' לעמק יזרעאל כיום גניגר. בהמשך העשור הוחל בפיתוח חקלאות אינטנסיבית  ומשאבות המופעלות בדלק הוצבו על הירדן וכך נוצרה האפשרות להעלאת בית זרע להתיישבות בשנת 1927. עם הפעלת תחנת החשמל של נהריים בראשית שנות השלושים וחיבור עמק הירדן לרשת החשמל הוצבו בירדן משאבות גדולות יותר המופעלות בחשמל ונהגה רעיון  אמת המים המשותפת לדגניה ב' ולבית זרע, מפעל שאפשר בשנת 1932 את הקמת קבוצת ס.ס.ס.ר, היא אפיקים על כך בארכיונתן: אמות המים של ההתיישבות הציונית בעמק הירדן).

בתמונה של בית זרע משנת 1936 ניתן לראות מטעים ושדות מושקים. מתוך אתר הקיבוץ: פינת הנצחה למקימי הקיבוץ 

חברי הקבוצה ביקשו להקים את נקודת הקבע בשלמותה ורק לאחר מכן לעבור אליה, אולם רעידת האדמה שמה לאל את כל תוכניותיהם. מתיאורי האנשים מסופר על ישיבתם בחושות (ניסיון להתחבא משמש הקיץ הקופחת) בזמן האירוע ועל הרעידות החזקות והתמוטטות קירות הבוץ על יושביהן. למזלם כולם יצאו החוצה בשלום וללא אירעו פגיעות בנפש והם סרקו את גלי החורבות. הצעות שונות לעזרה הגיעו מיד, בניהן מעבר ליישובים קיימים, אך חברי הקבוצה סירבו לכל הצעת עזרה זולת הכשרת נקודת הקבע ומעבר אליה.

מחוץ לחושות באום-ג'וני לפני רעידת האדמה. מתוך הספר 'בקעת כנרות' של זלמן ווינגרדוב- 'רעידת אדמה באום-ג'וני

המוסדות הציוניים הסכימו לבסוף והביאו פועלים מובטלים שיקבלו שכר על עבודתם לבניית המקום, בעוד אנשי קבוצת מרקנהוף לא הורשו להשתתף בבנייה ואולצו להישאר בתנאי מחייה קשים באום-ג׳וני. בתחילה נבנו האוהלים, הצריפים ומגדל המים והונחה אבן הפינה לבית הראשון אשר הושלם עד שנת 1928. מבנה זה משמש עד היום כסמלה של הקבוצה.

הבית הראשון בשנים המוקדמות. מתוך אתר הקיבוץ: פינת הנצחה למקימי הקיבוץ

לצד הנזקים הרבים שגרמה רעידת האדמה של שנת 1927 בנפש וברכוש, עבור אנשי בית זרע היא הביאה ברכה והאצה של מעברם לנקודת הקבע שאלמלא כן הייתה יכולה לקחת זמן רב הרבה יותר. כיום מציינים בקיבוץ מאה שנה לעליית ראשוני החלוצים ארצה, בית המגורים הראשון עובר שיחזור ושיפוץ של קירותיו החיצוניים ובקומה השנייה ישכנו בעתיד משרדי היישוב.

צילום של המבנה מראשית 2021. קרדיט: מיכאל יעקובסון