הקרב על צמח (סמח') בתאריך 25.09.1918, בחול המועד סוכות י"ט בתשרי תרע"ט הוא אחד מהקרבות המפורסמים והמוכרים ביותר באוסטרליה ומושא לגאווה שם. לצד הקרב על באר שבע בסתיו 1917 מדובר בקרבות בהם השתתפו יחידות הפרשים האוסטרליים שהסתיימו בניצחון, זאת בניגוד למערכה בגליפולי שסיומה היה נטישה ופינוי החופים.
כחלק מקרב מגידו לכיבוש צפונה של ארץ-ישראל, נעו יחדות הצבא של אלנבי מאזור השרון, מקו העוג'ות, והשלימו את כיבוש האזור שממערב לנהר הירדן בשישה ימים, בין ה-19 לספטמבר ועד ה-25 באותו בחודש. משני צידי המתרס הובנה חשיבותה של צמח במערך ההגנה לאורך הירדן ונתיבי הדרכים ומסילת הברזל. אוטו פון לימן פון זאנדרס שפיקד על הכוחות הגרמניים והעות'מאניים בארץ נסוג מפני הכוחות הבריטיים מנצרת לצמח ומשם לדמשק. בעוברו במקום הוא פקד על כוחות המגנים שם להילחם עד החייל האחרון.
 |
| אריך פון פאלקנהיין, מפקד הכוחות העות'מאניים בארץ-ישראל, במעגן הסירות בצמח, ראשית 1918.כנראה בדרכו חזרה לגרמניה לאחר שהוחלף על ידי אוטו לימן פון זאנדרס. Collection Gunter Hartnagel. מאתר פליקר |
בריגדת הפרשים הקלים הרביעית קיבלה את הפקודה לכיבוש צמח בתאריך 24.09.1918. מפקדת דוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרליים מסרה אינפורמציה על הגנת המקום וכן שג'יסר אל מג'מעא (גשר נחלים, היום אתר גשר הישנה), בין צמח לבית שאן, מוחזק בידי דוויזיית הפרשים הרביעית מצבא הודו הבריטית וניתן מהם לקבל אינפורמציה נוספת. כוח זה שלח פטרולים קטנים לכיוון צמח ביום החולף אך לא הגיע ליצירת מגע ולחימה רצינית שם. בפקודת המבצע נכתב שלאחר כיבוש צמח יש לשלוח פטרולים חזקים מזרחה במעלה נהר הירמוך על מנת להשתלט על גשרי הרכבת ולמנוע את השמדתם.
בקרב על צמח נעה בריגדת הפרשים הקלים הרביעית בהסתערות לילית מכיוון ג'יסר אל-מג'מעא לצד המזרחי של הנהר על פני גשר הרכבת וחצתה בחזרה לצד המערבי על גשר הרכבת על נהר הירמוך (אזור נהריים של היום). משם המשיכו הפרשים צפונה אל האזור השטוח שמדרום לימת הכנרת. הכוח התגלה ונפתחה עליו אש, ואז הוחלט על המשך הסתערות רכובה קדימה אל עבר הכפר ותחנת הרכבת. בקרב שהתפתח, ירדו הפרשים מסוסיהם ונלחמו רגלית בקרבות פנים אל פנים מטווח קרוב.
ביומני המבצעים של היחדות שהשתתפו בקרב מוזכרת בוגדנותם של החיילים הגרמניים שבמספר מקרים הרימו דגל לבן לכניעה ואחר כך פתחו בפתאומיות באש מטווח קרוב ופגעו בחיילים רבים. עוד נכתב שעקב מקרים אלו סרבו האוסטרליים לקבור את החללים הגרמניים והם נשארו מוטלים בשטח לחסדי מזג האוויר וביזת התושבים המקומיים.
 |
| המעשה הנפשע של החיילים הגרמניים נזכר במספר מקורות וכאן כותרת המשנה היא 'בוגדנותם של הגרמנים'. מתוך הספר The Desert Mounted Corps שנמצא במרשתת בתוך פרוייקט רוטנברג |
בנספח של מפקדת דיביזיית הרגלים הרכובה האוסטרלית שמסכם את הקרב דווח על 17 הרוגים בקרב, שלושה קצינים וארבעה עשר חיילים פשוטים ועל כשישים פצועים. אולם המספר הסופי הוא 19 הרוגים, כאשר שני פצועים נפטרו בהמשך. אפשר לקרוא על כך בשרשור מפורט הכולל את כל תשעה עשר החללים בפורום המצויין של מלחמת העולם הראשונה (greatwarforum.org).
במהלך ההסתערות והקרב נפגעו סוסים רבים, 77 סוסים הרוגים ועוד 25 סוסים פצועים! נתפסו כמעט ארבע מאות שבויים, 150 מהם גרמנים.
חלק מהמפקדים והחיילים המגנים ניסו לברוח בדרך הים. בנספח על הקרב בצמח מתוך יומן המבצעים של בריגדת הפרשים הקלים הרביעית בספטמבר 1918 נרשם ששתי ספינות עזבו את המזח, האחת הצליחה לברוח והשנייה הועלתה באש על ידי תותח הוצ'קינס שנתפס שלל. לעומת זאת, ביומן המבצעים של דוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרליים וגם ביומן המבצעים של כוח המשלוח המצרי נכתב שהחיילים שנמלטו הופצצו בידי מטוסים.
ישנו ציור מעולה ואינפורמטיבי בפרטים של מטוסים בריטיים מרחפים מעל הכנרת ותוקפים סירות שבורחות בים. צייר אותו בחור בשם סידני וויליאם קרלין (Carline, Sydney William) בשנת 1919. קרלין שירת כטייס בזירה האירופאית ובמקביל הוא נהג לצייר סצנות תעופה שונות. בשנת 1919 הוא נשלח למזרח התיכון מטעם מוזיאון המלחמה האימפריאלי בכדי לחקור ולתעד ולצייר אירועי קרבות שונים בחזית ארץ ישראל ושכנותיה. שווה להציץ במגוון העבודות המצוינות שלו שכוללות לדוגמה גם תיעוד אתרי קרבות בעזה, הפצצת החיילים הנסוגים בוואדי פרעה (נחל תרצה), בית שאן וכמובן גם הציור של המטוסים מעל הכנרת שעבר מספר סקיצות ושינויים.
 |
| שני מטוסים רודפים אחרי סירות עות'מאניות שנמלטות מצמח לתוך הכנרת. יוצר: Sydney William Carline. מספר סידורי: Image: IWM (Art.IWM ART 4565) |
לאחר כיבוש צמח נשלחו כוחות מזרחה לעבר גשרי הירמוך אולם הם נתקלו בכוחות משמר גרמניים ותורכיים חזקים שמנעו את ההשתלטות על הגשרים השני והשלישי על נהר הירמוך שפוצצו לבסוף. עיקר הכוח המשיך ממערב לכנרת אל עבר טבריה שנכבשה בקלות יחסית, והלאה לעבר גשר בנות יעקב ומשם מזרחה אל רמת הגולן וכיבוש דמשק בתאריך 01.10.1918.
 |
לאחר הקרב בצמח. פרשי הרגימנט ה-11 חוצים את הירדן במוצא הנהר מהכנרת. ברקע ניתן לראות את בתי חצר דגניה. תמונה ברזולוציה ממש טובה ובהגדלה רואים לא מעט חצבים שפורחים על הכרך. צילום: Royston Clarence Gregory. מתוך קטלוג ספריית מדינת דרום אוסטרליה
זה לא סתם שאני כותב הרבה בבלוג על עמק הירדן והסביבה. שמונה שנים של מגורים בדגניה ב' חשפו לפני את האזור היפה והמעניין הזה עם ההיסטוריה הענפה שלו. לימודי ארץ ישראל במכללת כנרת, עם מיטב המרצים והתלמידים רק הגבירו את התיאבון. כשלמדתי שם לפני כחמש עשרה שנה מתחם תחנת הרכבת היה עדיין מטמנת האשפה של המועצה האזורית. טיפסנו למגדל המים (עוד לפני שהוצבו עליו מכלי המים) והיינו בטוחים שמיכל המזוט התת קרקעי הוא סובבן הקטרים שגיורא גודמן שלח אותנו לחפש. הקמת תחנת הרכבת בצמח בשנת 1905, על הקו בין חיפה לדרעא, הביאה לפיתוח משמעותי של היישוב והפיכתו מכפר לעיירה. כל אזור עמק הירדן, טבריה והכנרת גדלו והתפתחו מבחינה התיישבותית וחקלאית, וצמח הפכה למרכז תחבורתי חשוב, קרקעי, ימי ואווירי כאחד.
שחזור הקרב על צמח, נמצא במוזיאון המלחמה האוסטרלי. על השחזור ניתן לקרוא כאן
|
תחנת הרכבת הייתה במוקד הקרבות על צמח, גם בקרב בשנת 1918 וגם בשנת 1948 בקרב על העיירה ועל עמק הירדן. היותה של התחנה על שלל מבניה כיום אתר מורשת שימור, עם מרכז מורשת מעניין ובעיקר מעבר המחלקה ללימודי ארץ ישראל ללמוד בקמפוס התחנה הופכים את המתחם למקום חי ותוסס, אתר שימור פעיל וסואן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה