מבנה משטרת הטגארט של אל-חמה

 

לא קל לזהות כיום את מגדל הבטון ב'מוצב אורנה' אשר נמצא במצוק שמעל בקעת אל-חמה (חמת-גדר) כחלק ממבנה מצודת טגארט. המקום הוא שטח צבאי וסגור למבקרים, כך שניתן לתצפת עליו רק ממעל ולרוב תשומת הלב מופנית לביצורים הצבאיים שבמקום. בנוסף, בשטח הבקעה ישנם מבנים ואתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים מעניינים ומרשימים ביותר כך שהמבנה, ממנו נותרו שרידים מועטים, נשכח מלב.

את סיפור מבנה המשטרה הכרתי בקיץ 2011 בעת עבודתי בבריכות הדגים של קיבוץ מבוא-חמה ששוכנות באתר. שריפת קוצים פרצה ב'מוצב אורנה' והלכנו עם מכלית מים לעזור לכבות את האש. אז סיפר לי אמיתי שלם, מראשוני הקיבוץ ששכן בתחילתו במבני תחנת הרכבת של אל-חמה, שמדובר במצודת טגארט.

מבנה המשטרה במצוק שמעל אל-חמה היווה חלק ממערך מצודות הטגארט שנפרשו בכל רחבי ארץ-ישראל. מבנים אלו הם מהבולטים והחשובים בנוף ובזיכרון הקולקטיבי והביטחוני  מזמן שלטון המנדט. המצודות שימשו כתחנות משטרה שהוקמו על ידי ממשלת ארץ ישראל המנדטורית בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת כדי לתת מענה לבעיות ביטחון הפנים בארץ. מיקום המשטרות נבחר בעיקר  לאורך צירי תחבורה של רכב ומסילות ברזל, מעברי גבול, צמתים מרכזיים ומרכזים עירוניים.

ציור נפלא של המשטרה במצוק- מתוך ספרו של גד קרויזר הטיגארטים הקמת מצודות המשטרה הבריטיות בארץ ישראל 1943-1938

באל-חמה נבנתה עמדת משטרה פריפריאלית/שלוחת חוץ- police post- הדגם הקטן והסטנדרטי של עמדת משטרה. למבנה הצורה האופיינית של מצודת טיגארט- חצר פנימית פתוחה עם קירות ריבועיים מסביב ושני מגדלי שמירה גבוהים בפינותיו. אל המבנה הגיע כביש גישה יחיד, רק מהציר הראשי. לפי גד קרויזר באל-חמה היה קיים כבר מבנה משטרה ולכן בניית המצודה הצריכה פחות משאבים- ייתכן שהכוונה לתחנת משטרה שהוקמה באזור המרחצאות עצמו כבר בשנת 1933 והוזכרה בעיתון דבר.

.

כתבה מעיתון דבר- 24/04/1933

סימול התחנה בתוכניות הבריטיות היה 026 ומבנה זה היה האחרון שנמסר לידי משטרת המנדט, בתאריך 20/08/1941. את המבנה עצמו בנתה חברת סולל-בונה בע"מ את קראמאן ושות' אשר בנו מספר תחנות נוספות, כולל את זו שבסמח'/צמח. המיקום שנבחר היה במצוק החולש על כל הבקעה. בזמן הקמתו הוא היווה נקודת שליטה ותצפית על הגבול בין ארץ-ישראל, עבר הירדן, וסוריה שתחת המנדט הצרפתי. המבנה שלט בקו ראיה ישיר על דרך הרכב שהגיעה מכיוון מערב, על מסילת הברזל, על שני גשרי הרכבת משני עברי בקעת אל-חמה וכמובן גם על תחנת הרכבת, שהייתה בחלק מזמן תקופת המנדט בניהול ואחריות צרפתית (רק התחנה וסביבתה, בקעת אל-חמה עצמה הייתה באחריות המנדט בארץ-ישראל). הדרך המפותלת שעולה אל עבר הגולן הוקמה לאחר הכיבוש הבריטי של סוריה הווישית בראשית שנות הארבעים של המאה הקודמת.

שרטוט התוכנית להקמת המשטרה במצוק באל-חמה- מתוך האתר המקוון של רשות העתיקות- תיקים מתקופת המנדט- 'אל-חמה' http://www.iaa-archives.org.il/zoom/zoom.aspx?folder_id=9897&type_id=&id=68145

בזמן המרד הערבי סבל גם אזור אל-חמה מתקיפות וחבלות כנגד חיילים ונציגי השלטון הבריטי וכנגד יהודים. מסילות הברזל והגשרים לאורך נהר הירמוך הפכו למטרות חבלה תדירות. שימוש הנוסעים ברכבות פחת בשנים אלו באופן ניכר. עם פרוץ המרד עזבו רוב הנופשים את המרחצאות החמים ובמקומם החלו להגיע 'מגורשים'- אנשי ריב ומדון ביחד עם משפחותיהם. בדו"ח רשמי של הממשלה נאמר שהמקום במצב פרוע ובלי סדר ופיקוח "ויהיה זה חוסר תכלית להעמיד פנים כי חוק הממשלה שולט באל חמה..."  בזמן המרד, לפי עדותו של נסיף ביי בעל הזיכיון במקום, החליטו השלטונות ליטול את נשקם של השוטרים ואחר כך אף פינו אותם משם. השלטונות איבדו שליטה ובמקום שרר חוסר סדר. פעולות שוד, פריצות ורצח חפים מפשע התרחשו באופן תדיר. בתגובה למצב הוקמו עמדות שמירה מבוטנות להגנה על הגשרים (ניתן גם היום לראות את חלקן) ובהמשך נבנתה מצודת הטיגארט על המצוק.

תמונה, כנראה משנות הארבעים של המאה הקודמת, בה ניתן לראות בבירור את המבנה האופייני של מצודת טיגארט- מתוך אוספי הארכיון הציוני המרכזי http://www.zionistarchives.org.il/Pages/ArchiveItem.aspx?oi=09001e15813ead86&ot=cza_photo

לאחר מלחמת העצמאות והסכם שביתת הנשק עם סוריה נכלל האזור בשטח המפורז בדרום-מזרחה של הכנרת. נאסר לההחזיק שם כוחות צבא אך הותרה הצבת שוטרים. משטרת ישראל הפעילה באל-חמה מערך של שוטרים ערביים מקומיים ולעיתים נערכו במקום סיורים של קציני משטרה ישראליים (קישור לכתבה מעיתון דבר 08/04/1951 לאחר תקרית אל-חמה). תקרית אל-חמה אירעה ב04/04/1951. ביום זה נעשה ניסיון  להוכיח את ריבונותה של מדינת ישראל בשטחים המפורזים ובכלל זה באזור אל-חמה. חיילי צה"ל לבושים במדי שוטרים הגיעו עד לצומת הדרך שעולה לגולן, שם נתקלו בכוח סורי. בחילופי האש נהרגו שבעה חיילים, שלושה נפצעו וחייל אחד נלקח בשבי. בעקבות התקרית נערכה פעולת תגמול של חיל-האוויר, הראשונה לאחר מלחמת העצמאות. שתי רביעיות מטוסים הפציצו את מבנה המשטרה ואת המאהלים הצבאיים בצומת העולה לרמה, אולם לפי בני פלד (לימים מפקד החיל) שישב במטוס תצפיות וסיור רוב הפצצות החטיאו את מטרתן. בתמונות מזמן מאוחר יותר (לאחר 1967) ניתן לראות שהבניין לא שלם וייתכן שחלקו כן נפגע והתמוטט בפעולת התגמול של חיל-האוויר. 

תיאור תקרית אל-חמה והתקיפה האווירית שלאחריה- מתוך ספרו של אליעזר צ'יטה כהן 'השמיים אינם הגבול- סיפורו של חיל האוויר הישראלי'

לאחר התקרית, למשך כשש עשרה שנה לא הייתה עוד נוכחות ישראלית באל-חמה ובדרך אליה עד לכיבוש המקום ורמת הגולן כולה במלחמת ששת הימים. חיילים, אורחים רמי דרג, עיתונאים ואזרחים סתם נהרו לאל-חמה לחזות במרחצואתיה, עתיקותיה ושכיות החמדה שבה. בכתבה מעיתון על המשמר ימים מועטים לאחר שוך הקרבות מזכיר הכותב את בניין משטרת הטגארט שעדיין קיים ובולט במצוק שמעל האתר. בצילומים של מבקרים במקום שנערכו מלמטה, מן הבקעה עצמה ניתן לראות שלא כל הקירות והמגדלים שרדו. 

המסגד המפורסם של אל-חמה ולמעלה נראית היטב משטרת הטגארט- מתוך אתר נעמוש צילום של יגאל אשוח אשר תיעד במצלמתו את הלחימה ברמת הגולן וגם לאחר שוך הקרבות 

כיבוש רמת הגולן ובקעת אל-חמה לא הביאו לשקט באזור. פעילות מחבלים מממלכת ירדן, שכללה ירי, מיקוש, חבלות בגוף ובמתקנים באתר ובדרך אליו הביאו את צה"ל להקמת מוצבים וביצורים. אז גם נבנה 'מוצב אורנה' והקמתו פגעה כפי הנראה במעט הקירות שעוד נותרו עומדים ממבנה מצודת הטגארט. 

בתמונה של הצלם רוני קניסברג ניתן לראות שקיים רק הקיר הדרומי ואילו הקיר המערבי איננו. מתוך פיקיוויקי- מאגר התמונות של ישראל

תמונה של הצלם דן הדני משנת 1969. מתוך- ארכיון דן הדני, סרט צילום 05404. מאתר הספריה הלאומית

כיום למעט מגדל המצודה הדרום-מזרחי לא נותר זכר ממצודת הטיגארט ששכנה באל-חמה. המבנה המרשים והבולט נעלם מעין ומלב ודווקא משום כך כדאי לזכור ולהכיר את קיומו ואת המשמעויות שלשמן הוא הוקם...

להרחבה

גד קרויזר- הטיגארטים הקמת מצודות המשטרה הבריטיות בארץ ישראל 1943-1938

רפ"ק ד"ר שלומי שטרית- בטון ברזל ומורשת מצודות הטגארט בארץ-ישראל הרצאה ומצגת מצולמת

תיק תיעוד מגורי העובדים בתחנת הרכבת אל חמה/חמת גדר (בתמונה הפותחת רואים בבירור את מבנה המשטרה במצוק) למסמך המעניין