ארכיון הבלוג

יום שישי, 9 באפריל 2021

המלך של הירמוך- הגשר הגדול על נהר הירמוך

It stood just over the westernmost of the Yarmuk bridges, a steel masterpiece whose destruction would fairly enrol me in the Gadarene school מתוך הספר: 'שבעת עמודי החוכמה'



ההגעה אל הגשר וההתבוננות בו מקרוב עוצרת נשימה!!! שימו לב למעלה לפילבוקס המשמר

כך מתאר ט.א.לורנס את הגשר כאשר הוא מתצפת עליו כהכנה לניסיון לפוצץ אותו (ניסיון שכשל) בשנת 1917. ואכן לרוב אין לתאר גשר זה בלי האופציה ההגיונית של שימוש במליצות לשון. הוא קיים כבר כמעט 120 שנה וסיפורו חוזר ונשזר בתולדותיה של הארץ ובסיפור הציוני והישראלי. כיום נמצא הגשר מעבר לגדר המערכת שמעל הירמוך והגישה אליו אפשרית רק באישור צבאי או בטיולים מאורגנים. בזכות טיול כזה שנערך מטעם בי"ס שדה קשת-יהונתן במרץ 2021 זכיתי להגיע אל הגשר הנפלא הזה. ותאמינו לי, אם תהיה לכם הזדמנות להגיע לשם, קחו אותה ישר. מראה הגשר במבט מגובה העיניים שווה יותר מכל תמונה מקרוב או מרחוק... 
לגשר זה מספר שמות פופולאריים ונראה לי שהשגור ביותר הינו גשר אל חמה ובו אשתמש לרוב ( על מגוון השמות אדבר בהמשך).
תמונה יפה ומזווית פחות מוכרת לנו הישראלים- צילום מהצד הירדני של הגשר

גשר אל חמה על מסילת הברזל בירמוך היה חלק משלוחת חיפה-דרעה שקישרה בין הים התיכון לבין המסילה החיג'אזית מדמשק ועד לעיר מדינה. בניית הקו החלה בשנת 1903 ובאוקטובר 1905 הושלם הקו עד לעיר דרעה. הבדלי הגובה בין הכנרת לדרעה היו כ-700 מטר והם גישרו על 50 ק"מ בקו אווירי. הוגה המסילה, היינריך אוגוסט מייסנר, בחר בתוואי זה מכיוון שהיה יחסית נוח (לעומת תוואים שונים שהוצעו בעבר) וכן משופע במים לדודי הקיטור. אולם תוואי זה חייב שימוש במגוון של מבנים מלאכותיים- סוללות עפר, מנהרות, גשרים וויאדוקטים (גשר שבנוי מעמודים וקשתות ונושא דרך/ מסילה). 
קטע זה היה המסובך והיקר ביותר והצריך תכנון מעולה של מייסנר. העבודה בקטע הירמוך שובשה תכופות עקב מפולות אדמה ושיטפונות עזים בנהר. חלקי הגשרים והחומר לבניית המנהרות נסחבו ביד בידי פועלים במעלה הנהר. בעלייה בת 73 הק"מ נבנו 329 גשרים קטנים וגדולים, כשבגדולים שבהם נבנו משני צידי הנהר קשתות אבן ובאמצע הונחו קונסטרוקציות פלדה ארוכות. כמו כן נחצבו בעמק הירמוך שמונה מנהרות באורך כולל של 1110 מטר, אחת מהן אף נחצבה בצורת עיקול. 
 גשר הירמוך מספר 2 (גשר מספר 1 חצה את הירמוך ממש לפני היפגשו עם נהר הירדן), מספור שניתן בידי מייסנר בעת תכנון הקו ומוזכר כך גם בדו"ח הריגול הבריטי של לויטננט-קולונל מאונסל משנת 1907, ניצב בקילומטר ה-93.4 מתחנת המוצא בחיפה. הגשר נבנה בין השנים 1904-1905 והוא היה הארוך, הגדול והגבוה בגשרי ארץ-ישראל. הגשר נמתח לאורך כ-130 מטר מעל נהר הירמוך ומתנשא לגובה של כ-20 מטר מעליו. לגשר שלושה מפתחים על עמודי אבן, שני הצדדיים באורך של כ-30 מטר כל אחד והמפתח המרכזי באורך של 50 מטר!!! בנוסף לכך בצדו המזרחי נוספו ארבע קשתות אבן באורך של כ-20 מטר להשלמת חציית הערוץ הרחב.

 לגשר זה ישנם מספר שמות, אם רשמיים ואם בפולקלור הציוני. השם הראשון הוא גשר הירמוך, זאת למרות שישנם על תוואי הנהר עוד גשרים רבים. לורנס איש ערב קורא כך לגשר זה כאשר הוא משקיף עליו בסוף שנת 1917 ומתכוון לפוצץ את אחד מגשרי הירמוך בכדי לנתק את הצבא העות'מאני בארץ ישראל מבסיסו שבדמשק. הוא צעד ורכב מעקבה [!] ועד לאום קייס שמעל אל חמה. לורנס הרומנטיקן מתאר את גשר מספר 2 אותו ניתן לראות מאום קייס "יצירת מופת של ברזל". לדעתו, הריסת הגשר הייתה מכניסה אותו לפנתיאון השמות מן העבר שנאמרים בנשימה אחת עם חמת גדר... כעבור שנה בספטמבר 1918, התכוון לורנס לחבל בגשר בשנית, אך גם הפעם לא הצליח ובמקום זאת פנה לנתק את הקו שבין עמאן ודרעא. השם גשר הירמוך יכול בכל זאת להתאים בשיח הישראלי מכיוון שזהו הגשר הגדול והבולט ביותר בתחומי הארץ וכמובן גם בעקבות ליל הגשרים והחבלה בגשר אשר לא תוקן מעולם. 

 
השם גשר ירמוך נזכר בעיתון הצופה מתאריך 21.04.1944 בדיווח על הכשרת מטבח הנוטרים

השם השני הוא גשר אל חמה (חמת גדר), אולם גם גשר מספר 3- ג'יסר אל באנה- ממערב לחמת גדר וגם גשר מספר 4- ג'יסר אם בוטמה- ממזרח לאתר יכולים לשאת בתואר הכבוד של גשרי אל חמה. שם נוסף לגשר הוא גשר הרוחות, זאת בשל הרוחות העזות שנושבות בערוץ הנהר וכמובן בגשר הגבוה שמעל. שם זה רשום גם באתר האינטרנט של הפלמ"ח לצד השם גשר הירמוך. חבל רק שבאתר המכובד אנו רואים תמונה של גשר מספר 3- מאחוריו נראה היטב אתר המרחצאות והתל עליו מצא אביגד את בית הכנסת העתיק... השם הערבי של הגשר או האזור הוא ג'יסר אל האווי/ חאווי. לפי מדריך הטיולים שמעון גת (כתב על כך בפייסבוק שלו) הוא נקרא כך על שם אפאנדי מקומי שהיו לו אדמות מצפון וממערב לגשר. שם דומה מצאתי אצל שומכר בסקר שלו על רמת הגולן בסוף המאה התשע עשרה (הוצאת אריאל- שומכר: הגולן- סקר, תיאור ומפוי) כאשר הוא מזכיר את השם אל חאויאן לקטע הקניוני הצר בו מתחתר הירמוך בין צוקי הבזלת הזקופים ממזרח לתל דויר. 


בדיווחים הרשמיים- כאן של עיתון המשקיף מתאריך 18.06.1946- נכתב ג'יסר אל חאווי

בזמן מלחמת העולם הראשונה היווה הגשר מטרה לפעולות חבלה. כבר בראשית המלחמה קרס פון קרסנשטיין שפעל עם הכוחות התורכיים בארץ זיהה את הבעיתיות של תוואי המסילה הבודד בעמק הירמוך. עם שפע המתקנים המלאכותיים על המסילה שיכולים להוות מטרה למפגעים היה לדבריו להשגיח על המסילה היטב וכן לתחזק את מצבה הפיזי כל הזמן. הייתה מחשבה של אנשי נילי לפגוע באחד מגשרי הירמוך או בגשרים בג'יסר אל מג'מעא אולם  הדבר לא עלה בידם. כאמור תכנן לורנס לפוצץ את הגשר בסוף 1917, זאת בברכת אלנבי אשר כוחותיו פעלו באותה עת לכיבוש מרכזה של ארץ-ישראל, אולם התכנית לא יצאה אל הפועל. בספטמבר 1918 בזמן מערכת מגידו להשלמת כיבוש ארץ ישראל כולה נהרס הגשר בפעם הראשונה אולם אין תמימות דעים לגבי זמן הפיצוץ והנסיבות שהובילו לכך. בחלק מהמחקרים נרשם שהגשר כבר פוצץ בתאריך 21.09.1918 על ידי התורכים הנסוגים אשר תיקנו אותו חלקית מיד לאחר מכן בכדי להשלים את נסיגתם מצמח (ראו אצל יהודה לבנוני) ובמקורות אחרים נרשם שהגשר פוצץ לאחר הקרב בצמח ב25-26.09.1918 על ידי הכוחות שנסוגו מצמח במעלה הירמוך ואל עבר דרעה. בספרות הרשמית של הבריטים והאוסטרלים על הלחימה בחזית ארץ ישראל כתוב על פטרול בריטי שנשלח לאחר כיבוש צמח מזרחה אל עבר גשרי הירמוך. הכוח הגיע אל הגשר הראשון (כך במקור, יש להניח שהכוונה לגשר מספר 2) ואיבטח אותו אולם הוא לא המשיך לעבר הגשר השני (גשר מספר 3) והכוחות הנסוגים פוצצו אותו. בהמשך נקרא הכוח לחזור חזרה ולנוע לעבר טבריה. פקודת הנסיגה הכללית לכוחות התורכיים והגרמניים ניתנה ב-26.18.1918 עם הוראה לפוצץ את הגשרים והמנהרות במעלה הירמוך. אז כנראה פוצץ הגשר הגדול, גשר מספר 2.


קטע מההיסטוריה הרשמית של הצבא הקנדי בו מסופר על תיקון הגשר (בראש העמוד המצולם). שימו לבכם לעובדה שגם גשר מספר 3 חובל על ידי התורכים הנסוגים ונזקק לתיקון

יחידות ההנדסה הקנדיות עמלו קשות על תיקון הגשר (הגשרים) ובסוף אוקטובר מדווח שהקו מחיפה עד דרעה ואל עבר דמשק פועל כסדרו. התיקון שהוצב היווה פתרון מהיר, מבנה של קורות עץ שתמכו את החלק האמצעי. תיקון זה היה זמני ובכתבות מעיתונות התקופה כפי שמובא אצל לבנוני נשרפו חלק מתומכות הגשר בהתנפלות של בדואים מעבר הירדן המזרחי. התערערות תומכות העץ של הגשר הצריכה תיקון מחודש ורציני של הגשר אשר התבצע בשנת 1922. את החלק האמצעי הזמני החליפה תומכת ברזל ענקית במשקל של 120 טונות אשר הוסעה אל עבר הגשר. התומכה הורדה באמצעות פיגומים בין שני העמודים המרכזיים והוצבה כנדרש. 

הובלת המקטע האמצעי אל עבר הגשר.מתוך: רישום תמונות מתיק מחלקת ההנדסה של רכבת המנדט מספר 129/3227(2);                                                                                                                                  Damage to Yarmuk Bridge No.2 - Km.93.400 H.R. Main Line on 16/17 June, 1946 

והנחת הקורה האמצעית במקומה. מלפנים נראה גשר הולכי רגל שכנראה שימש את העובדים לחציית הנהר. (תיק תיקון הגשר)

שנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת לא היוו שנים מעניינות וסוערות לגבי גשר אל חמה ונראה שתנועת הרכבות בתוואי הירמוך פעלה כסדרה. בשנות העשרים הושלמה תמונת שטחי המנדט בין הבריטים לצרפתים. בקעת אל חמה ורצועת הירמוך ממערב לה נכללו בתחום המנדט הבריטי, בתחילה של כל עבר הירדן ולאחר מכן של עבר הירדן המערבית. קו הרכבת לעומת זאת נכלל בתחום הפעלת הרכבת המנדטורית הסורית-צרפתית כאשר תחנת צמח שימשה כתחנה משותפת לשתי הנהלות הרכבת. בקישור למפה משנת 1942 (מאתר הספרייה הלאומית) בגישה מקוונת ניתן לראות שקו הגבול עובר מצפון לכביש שמוליך אל עבר בקעת אל חמה עד לגשר מספר 4- גיסר אום בוטמה- שם הגבול פונה דרומה ושוב מערבה באמצעו של נהר הירמוך. בין גשר מספר 2 לגשר מספר 3 המסילה עברה בשטח המנדט הבריטי של עבר הירדן המזרחי וכך גם במקומות נוספים במעלה המסילה. בזמן מאורעות 'המרד הערבי' נבנה כנראה הפילבוקס שנראה גם כיום מעל הגשר וכמוהו נבנו נוספים בגשרים ובצמתים חשובים בכל רחבי ארץ-ישראל.
סיפור מעניין ומרתק על חציית הגשר ברגל כשלפתע פתאום הופיעה רכבת התפרסם לאחרונה ברחבי המרשתת. לפי הכתבה, עקב הטראומה של חציית הגשר והופעת הרכבת, הילדים שהשתתפו בטיול לא זוכרים מאומא משאר ימי הטיול או חוויות נוספות שקרו להם. הסיפור הובא במקור באתר של גייזי שביט עוד בשנת 2006 בידי אבי נבון. הגשר המרשים היווה השראה ומושא לצילומים למספר רב של אנשים ומטיילים שעברו שם בדרך לאל חמה. ראו לדוגמה כאן מאוסף הצילומים של משפחת מולר משנת 1937 נראה מרחוק הגשר ומשמאלו נתיב מסילת הברזל לכיוון אל חמה (בכיתוב לתמונה נאמר שזהו הכביש שעולה לרמה). 
להלן צילום מעולה נוסף- של משפחת שוורץ, ההורים ושתי בנותיהן (?), יושבים למנוחה באזור שהיום מהווה את צומת העלייה לרמת הגולן ומשקיפים על הגשר ההרוס. מתוך: שורץ, משה and שורץ-הילר, טרודי 1946. מבט לקניון ונהר הירמוך מצפון לדרום . קישור למקור התמונה סדרה: ביתמונה. אסף מיקו (משה) שורץ וטרודי שורץ-הילר


במקרה או שלא במקרה השתמשו באמתלת הטיול אל המרחצאות והמעבר בסמיכות לגשר  גם אנשי הפלמ"ח בסיורים המקדימים שלהם כהכנה לפעולה של 'ליל הגשרים' בשנת 1946. אם בהחבא כשהם מגיעים ממערב ועולים במעלה הנהר ואם ממזרח כזוג טיילים שיצאו מהמרחצאות לטיול רומנטי על שפת הירמוך. על ביצוע הפעולה והפיצוץ עצמו נכתב רבות ואפשר למצוא על כך מידע רב. אני רק אוסיף על ההשפעה שלו מבחינה 'תרבותית'. לצד 'שיר הגשר' שנכתב על פיצוץ גשר שייך חוסיין הפחות ידוע ואחיו המפורסם 'דחליק מוטק'ה' מופיע ספציפית גשר הירמוך שפוצץ בספור קצר של הסופר מתי מגד משנת 1949. בסיפור שנקרא 'המגדל הלבן' (כשם קובץ הסיפורים כולו) נכתב על המגדל הלבן (מגדל המים?) אשר בלט למרחוק וכמו שמר על הלוחמים שיצאו אל עבר הגשר. מתי מגד הצטרף לחוליית החבלה כמשקיף מטעם מטה הפלמ"ח (כך בספרו של אוריאל אופק על ליל הגשרים) וכנראה אירוע זה נצרב חזק בתודעתו והוא ראה לנכון לכתוב על כך. בערך בוויקיפדיה באזכורים על ליל הגשרים בתרבות לא מופיע ספר זה ושווה אולי שמישהו ירים את הכפפה ויכניס גם אותו.
צילום של עטיפת הספר שיש לי עותק ממנו בבית

וכך מתחיל הסיפור... (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1949)

פיצוץ הגשר בשנת 1946 סתם בדיעבד את הגולל על קו הרכבת מחיפה לדרעה, ולאחר מכן לא נערכו עוד נסיעות ישירות בין שתי הערים. בתיק מארכיון הרכבת שכותרתו 'נזק לגשר הירמוך מספר 2' נסקרה ההיסטוריה של הגשר, מהקמתו ועד לשנת 1946. גם בשנה זו הוחל בתכנון לתיקון הגשר והשמשתו מחדש. בתיק (וגם אצל לבנוני) יש מסמכים על חברת ההנדסה החיפאית פנטה-גולדשמיט שנשכרה לביצוע העבודות והחלו בהכנות לוגיסטיות ותכנוניות לתיקון. מבנה הבטון שנמצא ממש בסמוך לגשר הוא מתקופה זאת. לבסוף הגשר לא תוקן וכנראה הסיבה המרכזית לכך הייתה הבנה פנימית בבריטניה ובממשלת המנדט על סיום השליטה בארץ שהלך והתקרב.

הגשר מהבנייה המקורית ועד לתיקון הארעי בשנת 1919. מתוך: רישום תמונות מתיק מחלקת ההנדסה של רכבת המנדט מספר 129/3227(2);                                                                                                                                     Damage to Yarmuk Bridge No.2 - Km.93.400 H.R. Main Line on 16/17 June, 1946

הובלת תומכת הברזל החדשה והצבתה במקום, 1922. (תיק תיקון הגשר)


סיום סופי של התיקון ובדיקת עמידות, 1922. (תיק תיקון הגשר)


ציור של הגשר לאחר פיצוצו בשנת 1946 וכן הצעת התכנון לתיקון הגשר. (תיק תיקון הגשר)

ושתי אנקדוטות לסיום. ביום הסיור אל הגשר היה איתי בקבוצה בחור מבוגר שביקש מהמדריכה את רשות הדיבור ליד הגשר. הוא סיפר לנו שבתקופת מלחמת המפרץ כאשר כוחות מיוחדים שלנו פעלו במערב עיראק כנגד משגרי הסקאדים (פורסם בעבר בתקשורת) הייתה הכנה בצה"ל לתוכנית חבירה אליהם של כוחות קרקעיים גדולים. הבחור, כחלק מיחידת סיור, נשלח לסרוק עבור צה"ל נקודות חצייה אפשריות על הירדן והירמוך והגיע גם לאזור הגשר. מדרום-מערב ישנה אכן ירידה מתונה לכיוון מי הנהר והחצייה שם אפשרית. מה שכן, טיפוס חזרה בגדה הירדנית לעבר רמת אירביד בהרי הגלעד נראית לי קשה ותלולה ולא הגיונית כלל...
וסיפור נחמד נוסף על הגשר שסיפר לי מכר שלי. מסתובבות בארץ אגדות וסיפורים לרוב על מטמונות זהב וכסף מתקופת מלחמת העולם הראשונה שהוטמנו על ידי התורכים, הגרמנים, אנשי ניל"י ואנשי השומר. הוא שמע סיפור שגם בגשר הירמוך הוטמן בשעתו מטמון כזה בידי התורכים הנסוגים. השמועה, כך אמר לי המכר, היא שמטמון כסף (כנראה משכורות החיילים) הושאר שם כחלק מקנוניה בין חיילים עצמם או עקב התקפה על הרכבת. הוא החליט ללכת לחפש אותו. הוא השיג מצה"ל אישור מעבר בגדר והגעה אל הגשר במסווה של צוות צילום שעוסק בפיצוץ הגשר בליל הגשרים. הבחור וחבריו הסתובבו שם יום שלם עם גלאי מתכות בניסיון למצוא את האוצר אך לא מצאו אותו (בנתיים).

תודות
שושי לוטן האחת ויחידה שתמיד מוכנה לעזור ולחפש ספרים ומאמרים, לצלם ולסרוק עבורי ונותנת עצה טובה.
אנשי מוזיאון הרכבת (עופר ברט וחן מלינג) על העזרה והרצון. את צילום המסמכים של תיק הגשר ביצעתי אצל חן במוזיאון עוד בשנת 2012 והם שכבו בתיקייה וחיכו להיגאל...
ערן תירוש מהעמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל על העזרה בחיפוש חומרים ומסמכים מתקופת המלחמה שנוגעים לגשר הירמוך.
אנשי בית ספר שדה קשת-יהונתן שבזכותם הגשמתי חלום והגעתי אל הגשר
 
להרחבה
יהודה לבנוני- הספר- 'מחמורו של הסולטן לרכבת העמק'
פנחס פיק- מאמר בקתדרה- מייסנר פחה: חלוץ הרכבות בארץ ישראל ושכנותיה
רבקה ציבאלי דרור על פיצוץ הגשר בליל הגשרים שמעון גת מסכם את הרצאתה בהשתלמות לליל הגשרים 17/06/2019
חיפוש השם YARMOK בארכיונים של מוזיאון המלחמה הבריטי והאוסטרלי מעלה מגוון תמונות מעניינות ויפות
חיפוש 'ירמוך', 'אל חמה' באתר עיתונות יהודית היסטורית
כתבה טובה באנגלית על הגשר (עדיין כתוב על הפיצוץ בעקבות סייקס-פיקו, ורואים גם תמונות של שיקום גשר מספר 3)

2 comments: