גשר או אמת מים על וואדי פיג'אס?

בעבודות שיקום וניקוי בנחל יבניאל (שמו הערבי של הנחל- וואדי פיג'אס- משמר את המילה היוונית פגאי שמשמעותה מעיינות) שנעשו בשנה האחרונה נחשף גשר יפה מעל הנחל סמוך למקום מפגשו עם נהר הירדן.  הגשר היה ידוע ומוכר לאנשי האזור וישנן תמונות שלו גם מאמצע המאה העשרים. לאורך השנים כוסה הגשר בצמחייה עבותה ולא היה גלוי לעין. בתחילת שנות האלפיים הוצבו עמודי סימון משני צידי הגשר (דיווח של זלמן וינוגרדוב וברכה בנתור בעלון קבוצת בית זרע).

קשת מושלמת מעל לנחל יבניאל. מתחת לעץ האקליפטוס הגדול שנראה מאחור נמצאת מצבתו של 'שמעון הצדיק'

צילום מדף אלבום של יעקב מורן ליד הגשר בשנות החמישים (?). באדיבות ארכיון בית זרע

הגשר המרשים נמצא במצב השתמרות גרוע, כשחלקו העליון הרוס ברובו. קשת שלמה עוברת מעל הנחל ומחזיקה אותו ומצדיה ניתן לראות שרידי קשתות קודמות שנסתמו, דבר המעיד על בנייה ושיפוץ של הגשר לאורך מספר תקופות. בראש הגשר ניתן לראות שהוא שימש כתעלת מים עם תחתית ודפנות מטוייחות. באזור נהר הירדן מדרום לכנרת וכן בנחלים שמתחברים אליו ישנם שרידים רבים של טחנות קמח וסוכר מהתקופות השונות. גם נוסעים וחוקרים של העת החדשה מזכירים מתקנים אלו (לינטש', סקר הPEF, סארסילו ועוד) וכן חוקרים ישראלים שהבולטים בהם היו זלמן וינוגרדוב ושמואל אביצור.

ניתן לראות בגשר שנחשף את תעלת המים אשר קרקעיתה ודפנותיה מטוייחות

האזור שמדרום לכנרת היה צומת דרכים חשוב בכיוון צפון-דרום (טבריה לבית-שאן ) וכן בכיוון מזרח-מערב. שם עברה דרך הרוחב המפורסמת מעבר הירדן, החורן והבשן אל עבר מישור החוף ונבנו שם מספר גשרים לחצייה, כאשר  חלקם פעלו במקביל. בין מוצא הירדן מן הכנרת ועד מפגשו עם נחל יבניאל נותרו עד ראשית שנות העשרים של המאה הקודמת חלקים בולטים של שני גשרים גדולים- ג'סר אל קנטיר מול אזור חוות ביתניה תחתית וג'סר א-סיד ממש לפני נחל יבניאל. לפי אביצור שם הגשר בערבית- א-סיד מעיד על כך שהוא שימש גם כסכר  (אחד מיני רבים על הנהר באזור זה )אשר העלה את מפלס המים מצפון לו ואפשר הולכתם דרומה באמת מים אל עבר תחנות הקמח או הסוכר שבאזור אום-ג'וני ועובדייה. בחפירות ארכיאולוגיות בקרבת הגשר פורסם על שרידי תעלות ואמות מים שנחשפו ואשר מהלכן מוביל אל עבר הגשר שאני מניח ששימש יותר כאמת מים ולא למעבר אנשים, בעלי-חיים וכלי רכב. 
לינטש' שעבר באזור באמצע המאה התשע-עשרה מספר על סכרים ואשדים רבים שאילצו את המשלחת לעקוף אותם ברגל. חלק מסכרים אלו עזרו לנצל את הפרשי הגובה שבין הירדן ליד מוצאו מן הכנרת ודרומה משם היכן שעמדו הטחנות. בין מוצא הכנרת ועד עובדייה, מרחק של 6 ק"מ עם פיתולי הנהר (2.5 ק"מ בקו אווירי), נופל הירדן כ16 מטרים!!! יתרון טופוגראפי זה נוצל היטב לבניית מתקני כוח מים מן העבר הרחוק ועד לימי ההתיישבות הציונית עם הקמת מפעל נהריים.

במפת הP.E.F לא רואים סימון לאמת מים לאורך הירדן. שימו לב למיקום השגוי של כניסת נחל יבניאל אל נהר הירדן!

גם במפות שונות מהמאה התשע-עשרה ועד לאמצע המאה העשרים נראים תוואי תעלות מים משני עברי הירדן וכן תעלות מים מנחל יבניאל לכיוון הטחנות שבאום-ג'וני ועובדייה. במפת הP.E.F לא נראית תעלה פעילה לאורך נהר הירדן (אלא תעלה שמגיעה ממעלה נחל יבניאל) והדבר מתאים לתיאור שלהם של הטחנה שמתחת לאום-ג'וני כחרבה. אביצור מציין שהפעילות בתחנה זו חודשה רק לקראת סוף המאה התשע-עשרה והוא מוסר פרטים על רוחב האמה כ1.65 מטר ועל תעלה שיצאה מן הירדן דרומית לביתניה, חצתה את נחל יבניאל והגיעה אל תחנת הקמח שמול אום-ג'וני, אותה הוא מכנה תחנת עובדייה הצפונית או טחנת פיזם. טחנה זו פעלה מסוף המאה התשע-עשרה ועד סוף שנות העשרים של המאה הקודמת בשותפות בין השייח של עובדייה לבין דוד פיזם מטבריה. כיום הטחנה חרבה והרוסה ונמצאת במצב בליה גדול. ניתן לראותה היטב כאשר עומדים באום-גוני ומביטים דרומה. 'מימין' לה (ממערב) אפשר להבחין בתוואי תעלת המים שהגיעו אליה מהתעלה שהסתעפה מהירדן וחצתה את נחל יבניאל ייתכן אף מנחל יבניאל עצמו.

עיבוד לתמונה מאתר האינטרנט של דגניה א'- חריש באום ג'וני 1926. נראה שהמבנה הבהיר הבולט במרכז התמונה הוא של תחנת הקמח. מימין למבנה רואים את תוואי תעלת המים שהוליכה אליו.

שרידי התחנה בצילום מכיוון אום-ג'וני לפני כחמש שנים

במפה של מחלקת המדידות משנת 1943 (תוואי השטח נמדד בשנת 1932) ניתן לראות תעלת מים שיוצאת מהירדן מדרום לביתניה, חוצה את נחל יבניאל בגשר המדובר, ומגיעה אל תחנת הקמח. תוואי התעלה ממשיך בשני סעיפים שונים עד לתחנת עובדייה הדרומית אשר ממוקמת בצמוד לתל עובדייה ממזרח.

תוואי תעלות המים נראה בבירור. המפה באדיבות זוהר לביא (מורה דרך וחוקר פרטי)

ולבסוף, למזלם של שוחרי הטבע והסביבה ואף של אנשי עמק הירדן, חשב גם פנחס רוטנברג אשר הקים את אתר נהריים להשתמש ברעיון ובתוואי תעלות המים אשר מנצלות את הפרשי הגבהים באזור ולהקים ממש שם תחנת כוח נוספת לניצול כוח המים לייצור חשמל!!! 

חלק ממפת התכנון של פנחס רוטנברג- האזור שבין הכנרת לעובדייה. המפה באדיבותו הרבה של זוהר לביא (מורה דרך וחוקר פרטי)

הרעיון  כלל גם הקמת סכר בנחל יבניאל אשר יפנה את מי הנחל אל הכנרת וכן סכר  באזור תל א-דוויר ממזרח לשער הגולן אשר יסיט את מי הירמוך אל הכנרת.  ממוצא הירדן מן הכנרת תוכננה בתוואי הנהר תעלת עפר ישרה כדי להימנע מהנפתולים שמגדילים את המרחק ומתחת לביתניה אמורים היו המים להמשיך לזרום בתעלת בטון שתעבור ממערב לנהר (בתוואי של תעלות המים הקדומות) ועד לתחנת הכוח בעובדייה. בנוסף הייתה אמורה לצאת מצמח מסילת ברזל משנית לאזור ביתניה לעבודות בנייה ותחזוקה. התוכנית לא יצאה בסוף אל הפועל מסיבות שונות ונותרנו עם תחנת כוח אחת בלבד מרשימה ומיוחדת...

מפת התוכנית (התחנה השנייה מודגשת בצהוב). מתוך מאמרו של וינוגרדוב 'תחנת כוח הידרו-חשמלית על יד בית-זרע וסכר ליד תל דובר'

להרחבה ולחומר נוסף
בראש ובראשונה תודה רבה לברכה בנתור, מנהלת הארכיון של בית-זרע על הנגשת וחשיפת כל החומרים השונים
זלמן וינוגרדוב- מאמרים, ספרים ומחקרים רבים של האיזור
שמואל אביצור- סקר מתקני כוח המים בארץ-ישראל