כפר הנופש הסורי בחמת גדר

שורת הבתים של 'כפר הנופש הסורי'- החזית הקדמית הפונה לירמוך

שורת הבתים של כפר הנופש. החזית האחורית

חמת גדר (מונח ישראלי המקביל למונח אל-חמה בו השתמשתי לשם המקום עד לשנת 1967) שוכנת בבקעה קטנה בערוץ הירמוך העשירה במים ובצמחייה. היא מובדלת מסביבתה במדרונות תלולים המקיפים אותה מכל עבר. זוהי חלקת ארץ ייחודית, בה שילוב בין הנוף הטבעי לבין פעילות האדם לאורך התקופות ההיסטוריות השונות, השאיר לנו אתר ארכיאולוגי מרשים ומתחמים היסטוריים מעניינים ומיוחדים.

אל-חמה בשנת 1938 , כמעט ללא מבנים. שם הצלם: הנס קשוב. מתוך: אתר אלבום הקורפורל, ספריית יונס וסוריאה נזריאן, אוניברסיטת חיפה, 2014 .    http://lib.haifa.ac.il/collections/corporal/index.php?option=com_content&view=article&id=154:019v1&catid=9:albumpages&It נצפה בתאריך 27/02/19

האתר הארכיאולוגי הבולט והמיוחד ביותר הינו אתר המרחצאות מהתקופה הרומית והביזנטית, אשר נחפר בשנות ה-80 של המאה העשרים. אתר משמעותי נוסף הוא בית הכנסת שנחפר עוד בשנות ה-20 של המאה הקודמת. את האתר ההיסטורי המרשים ביותר לדעתי מהווים מכלול הגשרים והמבנים  ומתקנים שונים של מסילת הרכבת ותחנת הרכבת של אל חמה. לאחריהם מגיעים המבנים והמתקנים השונים מהעת המודרנית הקשורים במרחצאות ובאפשריות הלינה לנופשים- 'המלון', המסגד הבולט לעין כל ו'כפר הנופש הסורי' בו אתמקד ברשימה זו.

כיום מתנהל במקום אתר תיירות משגשג ולצידו עומדים בעזובה ואף בשיממון רבים מן האתרים הארכיאולוגיים וההיסטוריים המרשימים, כשהם סגורים לביקורי קהל ונתונים לתהליכי בלייה והרס מן הטבע ומפעילות אנושית כאחד.

על פיתוח האתר בתקופה המודרנית

תכניות לפיתוח אל-חמה מבחינה תיירותית נעשו עוד בתקופה העות'מאנית בשנת 1909. קו הרכבת שעבר בבקעה והקמת תחנת רכבת במקום (עצירה למילוי מים לקטרים) היוו זרז לאופציה לפיתוח המקום מבחינה תיירותית ויצאה תכנית להקמת מלון שישרת את באי המרחצאות. תכנית זו לא התממשה עד לתקופת המנדט. יש לציין שבכל תכניות הפיתוח השונות שהועלו גם בהמשך דובר על חדרי אירוח בסמיכות למקורות המים ושילוב של הולכת מים מהמעיינות בתעלות.

בשנות ה-20 של המאה הקודמת החל להתעניין במקום סולימאן ביי נסיף שהיה בעל קשרים עם הבריטים וקיבל מהם זיכיון להפעלת האתר. החוזה הסופי נחתם בסוף שנת 1930 בו קיבל נסיף שטח של 194 דונם, כשליש משטח הבקעה. בשנות ה-30 לא נעשה פיתוח רציני באתר. המקום היה מבודד ודרך הרכב מכיוון צמח הייתה במצב רעוע. בנוסף היו לנסיף חיכוכים עם הבדואים והפלאחים השכנים באשר לגבולות הזיכיון. פרוץ המרד הערבי בשנת 1936 השפיע אף הוא לרעה והאתר הפך לפרוץ וכמעט ללא נופשים. בדו"ח רשמי של פקיד ממשלתי נכתב כי יהיה זה שקר להניח שחוקי הממשלה שרירים וקיימים באתר...

בראשית שנות ה-40, עם סיום המרד וכן כיבוש סוריה (שהייתה תחת שלטון ממשלת וישי הצרפתית) בידי הבריטים, חזר השקט לאזור. הנופשים החלו לחזור ולבקר באתר המרחצאות. היו אלו בעיקר מן האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית וכן מהאוכלוסייה היהודית של היישוב הישן. מידי שנה בעונת הרחצה היה מוקם באתר מחנה אוהלים גדול וסואן. בהמשך אותו עשור החלה תנופת בנייה מאסיבית. נבנה מלון האבן הגדול בשיתוף עם זאב ספיר ('מלון מרפא') ולצידו היו במתחם מספר מבני אבן שנבנו לפני כן ודירות קטנות נוספות. עד לפרוץ מלחמת העצמאות ידע המקום שנות פריחה עם מספר נופשים גדול אשר רובם המכריע היו יהודים.

בשנת 1948 השתלט הצבא הסורי על אל-חמה בדרך לפלישה אל עבר עמק הירדן ולאחר המלחמה נכלל המקום בתוך שטח האזורים המפורזים וכמעט ולא הייתה אליו גישה של אזרחים אלא רק סיורי משטרה. כל זה נפסק ב'תקרית אל-חמה' ב- 4/4/1951 אז נקלע סיור ישראלי של חיילי צה"ל לבושים במדי משטרה לעימות עם כוח סורי ושבעה חיילים נהרגו. מאז הפסיקה הנוכחות הישראלית באתר וסוריה השתלטה הלכה למעשה על המקום.

הקמת כפר הנופש הסורי

בתקופת השלטון הסורי המשיכה תנופת הבנייה באל חמה. מסילת הרכבת המשיכה לפעול כאשר אל-חמה משמשת תחנת קצה.

רכבת בתחנת אל-חמה שנת 1965. מתוך: אתר נבטייה (בנושא הרכבת החיג'אזית) http://nabataea.net/hamma.html   נצפה בתאריך 27/02/19

כנראה שימשה הרכבת בעיקר להבאת אנשי צבא וממשל בכירים לנופש באתר. מתחת למצוק שמצפון לתחנת הרכבת התפתח כפר שבו התגוררו כאלפיים איש. גרו שם בצפיפות רבה כפריים שעיבדו חלקות אדמה ממזרח למתחם (כיום שטח בריכות הדגים). יש להניח שרבים מהם גם עבדו במתחם הנופש ב'עבודות השחורות'.

למול הכפר המוזנח נבנו שני מתחמים עיקריים ומרשימים, המסגד הבולט לעין כל ו'כפר הנופש הסורי' שכיום מוסתר בצל עצי הפיקוס הגבוהים וסמוך למעין החם (עין-ג'ונס בפי המטיילים) ולגדר המערכת. מתחם זה שלא ידועה שנת ההקמה המדויקת שלו היה ככל הנראה בבעלות הצבא הסורי והוא שימש לאירוח קציני צבא ואנשי ממשל שבאו לנפוש במקום. המבנים הנאים בני קומה אחת, זהים בצורתם ולאורכם ניטעו עצי פיקוס. תעלת מים אשר מעליה נבנו שלושה גשרונים מבטון הובילה מים אל בריכות רחצה פרטיות שהיו בתוך כל מבנה.

נופשים ליד המעיין וברקע נמצא כפר הנופש. מבט לכיוון דרום. מתוך  אתר: palestine rememberd http://www.palestineremembered.com/Tiberias/al-Hamma/Picture34144.html  נצפה בתאריך 27/02/19

 ביוני 1967 עם כיבוש הרמה בידי צה"ל במלחמת ששת הימים  נכבשה בקעת אל-חמה ללא קרב. תושביה הערבים ברחו מעבר לירמוך אל ממלכת ירדן. בכתבה מעיתון על המשמר כחודש לאחר המלחמה מתואר הכפר המלוכלך והצפוף אשר במצוקים ולעומתו אתר המרחצאות המושקע והמטופח עם המסגד הגדול והמפואר ומועדון הלילה עבור קציני הצבא הסורי. והכותב ממשיך לתיאור כפר הנופש המרשים ומספר כי  "נסללו כבישים רחבים המולכים לרובע של בונגאלוס [כך במקור] המוקפים פארק מתוכנן בסגנון צרפתי, כשעצי הנוי והשיחים גזומים בצורות גיאומטריות. בכל בית שלושה חדרים וחדר אמבטיה כשלתוך בריכה בנויה זורמים מי המרפא הפרטיים של הנופשים במקום".

כפר הנופש בשנת 1968. מבט לכיוון צפון. הבתים היו צבועים בבז', המשקופים בלבן ותריסי העץ בתכלת. שם הצלם: יגאל אשוח. "באדיבות ארכיון הגולן". http://golanar.haifa.ac.il/scripts/topsrch/topapi.dll?Issues&H1&1&004553&%E0%EC%F0%E4%81%E1%E0%EC-%E7%EE%E4&0&0&0&0&0&0&0&0&0&0&0&0&99&99&33&33&99&99&33&33&99&99&99&99&99&99& נצפה בתאריך: 27/02/19

 בראשית שנת 1968 התיישבו במתחם תחנת הרכבת חברי גרעין מבוא חמה ועסקו שם בהכשרת הקרקע ובחקלאות עד אשר בסוף אותה שנה עלו להתיישבות הקבע במצוק שבדרום הרמה. כבר עם סיום מלחמת ששת הימים דובר על הכשרת מתחם המרחצאות ונעשו ניסיונות והכנות לפתיחתו מחדש, אולם המצב הביטחוני הרגיש והסמיכות לגבול ותקריות אש רבות מנעו את פתיחת המקום לציבור הרחב. במאי 1969 פוצצו מחבלים את בניין המרחצאות החדש שנבנה ובכך נסתם הגולל על הניסיונות לפתוח את המקום אשר הוכשר לבסוף לקהל רק באמצע שנות ה-70.

במתחם התיירות שנפתח לבסוף לא נכללו האתרים הארכיאולוגיים והמבנים ההיסטוריים שצמודים לגדר (המרחצאות העתיקים, המלון, כפר הנופש, אתר חפירות בית הכנסת ועוד) וכן מתחמים נוספים בבקעה. נספח השימור שהוכן עבור תכניות פיתוח עתידיות של האזור בא לענות על הצורך בתיעוד ורישום המכלולים הארכיאולוגיים וההיסטוריים במקום, וכן לתת הנחיות כיצד יש לשמרם ולשלבם בפיתוח העתידי שייעשה באתר חמת-גדר.

ההתייחסות בנספח השימור ל'כפר הנופש הסורי'

בנספח השימור מדובר ומתואר כפר הנופש מבחינה היסטורית ועכשווית. המתחם כולו הוא בן עשרה מבנים חד קומתיים זהים הבנויים במרווחים קבועים. שורות מסודרות של עצי פיקוס בוגרים נטועות בין המבנים. במתחם משולבת תעלה ששימשה בעבר להובלת מים מהמעיין ומעליה שלושה גשרונים. סידור המבנים יוצר חצר משותפת הפונה לירמוך. מבני העזר והשירות נמצאים מאחור.

בכל מבנה הותקן חדר רחצה פרטי לנופשים

חזק הטבע מהאדם. עצי הפיקוס שנשתלו לצד תעלת המים כבר גדלו ושורשיהם משתרגים ומסתעפים ומכסים את גשרוני הבטון

לפי נספח השימור זהו מתחם הפיתוח העיקרי שנוסף בתקופת השלטון הסורי. ישנה הערכה רבה למתחם המהווה התפתחות מודרנית של חמת-גדר, המשך ישיר לשימוש התיירותי של ניצול מי המעיינות מאז ימי קדם. כפר הנופש הוא בעל איכות אדריכלית ונופית גבוהה, זאת בשל השילוב של תכנון המבנים, החצרות והצמחייה שנשתלה מסביב. ניכרת השפעה מהאדריכלות הבין-לאומית והשפעה מודרנית על הבנייה.

המסקנה בנספח השימור, היא שמכיוון שהמקום  די שמור ולא ניזוק מבנייה חדשה בתחומו כמו גם הימצאותו בסמוך למעיינות, למרחצאות ולנהר הירמוך, הרי ש'כפר הנופש הסורי' הינו בעל ערך ייחודי וגבוה המצדיק שימור ופיתוח תיירותי.

מקורות

·         רשות העתיקות מנהל השימור- חמת גדר נספח שימור יוני 2011. אדר' מיכל רטנר אדר' יערה שאלתיאל מאתר רשות מקרקעי ישראל- תכנית לחמת גדר פארק טבע ותיירות (ראה נספחי הוראות שימור)

·         צבי אילן- משוט בארץ- טיולים באיזורים המשוחררים

·         ב. לביא- אל חמה היסטוריה שנשכחה אריאל 147-148

·         כתבה מעל המשמר, יום ו' 14/7/1967  אל רמת הגולן: חמת גדר

·         תיק תיעוד מגורי העובדים בתחנת הרכבת אל חמה/חמת גדר למסמך