יום שבת, 18 באוקטובר 2014

על אמות המים של ההתיישבות הציונית בעמק הירדן

הידעת? 'האמה הגבוהה'- היא משלנו*
* [אני מתגורר בדגניה ב' רק חמש שנים אבל מרגיש כמו בבית]

בראשית שנות הארבעים של המאה הקודמת הוקמה בידי חמישה קיבוצים אמת המים הגבוהה (מדרום למסדה) אשר השקתה עם מי הירמוך את השדות החקלאיים במזרחו של העמק. כיום נמצאת האמה במצב תחזוקתי ירוד והיא בסכנת בלייה והרס מוחלט.

אזור בקעת כנרות (או נגב כנרות) מדרום לכנרת ובין נהרות הירדן והירמוך היה במשך מאות שנים יבש וחרב. התקיימה בו חקלאות בעל בלבד מכיוון שמקורות המים הזמינים היו נמוכים יותר בעמקי הנהרות שהתחתרו באדמה הרכה. החל מראשית שנות השלושים, בהמשך להתיישבות הציונית באזור, הוקמו בעמק-הירדן שלוש אמות מים גבוהות (אקוודוקטים) ועשרות תעלות בטון להולכת מי הנהרות אל השדות החקלאיים.
אמת המים הראשונה, 'האמה המשותפת' הוקמה בשנת 1932 ביוזמת דגניה ב' ובית-זרע (זוהי האמה שעברה לאורך גבולה הדרומי של דגניה ב' וכיום נמצא שם על אותו התוואי 'הצינור הירוק') בתכנון של מהנדס המים שמחה בלאס שהתגורר באותה עת בדגניה ב'. המים הועלו מנהר הירדן אל עבר המישור החרב במשאבות שקיבלו חשמל מתחנת הכוח בנהריים שהחלה לפעול באותן שנים ומשם זרמו באמה בכוח הגרביטציה בלבד אל השדות החקלאיים. הפיכת שטחי הקיבוצים למושקים אפשרה הפניית אדמות לשם הקמת קיבוץ חדש הוא קיבוץ השומר הצעיר ס.ס.ס.ר, קיבוץ אפיקים, אשר נהנה אף הוא ממי האמה.
האמה השנייה בעמק-הירדן החלה לפעול בשנת 1938 באשדות-יעקב, והיא נבנתה על ידי חברי המשק במשך מספר חודשים ונמתחה ממזרח לקיבוץ בכיוון דרום-צפון. המים הועלו ממכון שאיבה על גדת הירמוך אל ראש האמה ומשם זרמו אל שדות הקיבוץ בדרום-מזרחו של העמק.
בראשית שנות הארבעים הצליחו המוסדות הציוניים לרכוש ולרכז בידיהם את כל אדמות הכפר צמח (סמח'). וועדה מיוחדת חילקה אדמות אלו בין הקיבוצים, כאשר כל קיבוץ קיבל חלקת קרקע מרוכזת בצדו המזרחי של עמק-הירדן. אז חברו חמישה קיבוצים: דגניה א', דגניה ב', כנרת, בית-זרע ואפיקים ויזמו הקמת אמת מים נוספת, 'האמה הגבוהה', להשקיית שדותיהם. גם אמה זו תוכננה בידי שמחה בלאס והיא נחנכה בשנת 1943. האמה קלטה את מימיה ממי הירמוך אשר הועלו אליה ממכון השאיבה מדרום למסדה ומשם זרמו גרביטציונית לשדות במזרחו של העמק.
אמות המים ותעלות הבטון הרבות שהסתעפו מהן, שינו לבלי הכר את נוף האזור משומם ויבש לפורח וירוק. לנוף החקלאי של עמק-הירדן תרומה חזותית להפיכת הארץ לירוקה ופורחת ותרומה חברתית חינוכית של סיפור המורשת הציונית בשטח ובמראה עיניים. כיום שלושת אמות המים (האקוודוקטים) לא פעילות עוד. מהאמה הראשונה, 'האמה המשותפת', נותר קטע קצר בסמוך לדגניה ב' אשר שופץ בעזרת אגודת המים של עמק הירדן. גם מהאמה  של אשדות-יעקב נותר קטע קצר בלבד אשר שופץ אף הוא בידי אגודת המים (הקטע השמור נמצא מצפון ל'מצפה אבנר אלתר'). אגודת המים של עמק-הירדן השתמשה בתוואי של האמות להנחת קווי מים של 'מפעל ההשבה' (השבת מי קולחים לחקלאות).
אמת המים הגבוהה נותרה כמעט בשלמותה והיא בולטת ומרשימה בגובהה ובממדיה. אולם לאמה אין 'בעל-בית' או 'אבא אחד' והיא  סובלת ממחסור בתחזוקה. חלק מעמודי הבטון והתעלה נשברים ונסדקים וכך גם התעלה עצמה אשר צומחים בה קני סוף שמרחיבים את הסדקים ומסכנים את יציבות האמה. 'האמה הגבוהה' נמצאת אמנם מחוץ לשטח החצר של הקיבוצים עצמם, אך ראוי ואף חובה לדעתי למצוא גופים או מוסדות שייאותו לקחת על עצמם את שימור האמה, את חיזוקה וידאגו לתקציבים לכך. יש להנגיש את האמה לכלל הציבור, לחשוף אותה ולספר את סיפורה ואת חשיבותה לעמק-הירדן ולסיפור הציוני ולהתיישבות בכלל הארץ.
וראוי לסיים במשפט השחוק אך החשוב של יגאל אלון: "עם [קיבוץ? 'עמק'?] שאינו יודע את עברו עתידו לוט בערפל"...

לקריאה נוספת
·        יהושע בן-אריה- עמק הירדן התיכון
·        זלמן וינוגרדוב- אמת המים המשותפת המהפכה הירוקה בעמק הירדן
·        כמים רבים- עם מאיר ואסתר מלמד (עריכה: מוקי צור)
·          כתבה בווי-נט- :1943 ושאבתם מים מהירמוך                                                                     http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3159537,00.html

המקטע היחידי ששרד מהאמה המשותפת (צמוד לדגניה ב') עבר שיפוץ ותיחזוק המבנה



העמודים של האמה הגבוהה מתפרקים לאיטם


את האמה הגבוהה ניתן לראות גם מאזור רמת סירין

                                                                

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה