תיעוד וחשיפה של ענף בריכות הדגים שפעל בעבר בעמק הירדן בעזרת תוכנות מיפוי ממוחשבות [המדגה הסמוי מן העין-חלק ב']

 

בריכות הדגים של בית זרע ואפיקים- שנות ה-70-60 (באדיבות ארכיון בית זרע)

על צמיחתו ודעיכתו של ענף המדגה בעמק הירדן רשמתי עוד בשנת 2014 (קישור). בפרסום זה אני משתמש במפות ותצלומי אוויר משנים עברו בהן מסומנות בריכות הדגים, בעיקר באזור "בקעת כנרות" מדרום לימת הכנרת. נעזרתי בתוכנת QGIS/מערכת מידע גיאוגרפי (ממ"ג( לעיגון מפות ותצ"אות ישנות של עמק הירדן על גבי מפה עדכנית ולסימון והדגשה של אזורי בריכות הדגים של הישובים השונים. בנוסף, מצורף פה קישור למפת גוגל בה סימנתי שרידי מתקנים שקשורים לבריכות הדגים שנותרו בשטח. עם המפה ניתן  למצוא את מיקום השרידים בעזרת המכשיר הסלולארי.

במפות שיובאו בהמשך ניתן לראות את השינוי בגודל ותפרוסת ענף המדגה לאורך השנים, החל מתחילת שנות הארבעים והבריכות הראשונות שהוקמו, דרך העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל- התפשטות השיא של המדגים בעמק, ועד לימינו אנו כשאין כבר בריכות דגים פעילות באזור (מדגה אפיקים האחרון שנסגר בשנת 2017).

יוצר המפה: Great Britain. Army. Royal Engineers. Fd. Survey Coy., 517

בתחילה הוקמו רוב בריכות הדגים בשטחי "הזור" של נהר הירדן, כשהחלוצות בתחום היו דגניה ב' וקבוצת כנרת בראשית שנות הארבעים. בכתבה מעניינת בעיתון הארץ מסופר על מחשבה לגידול דג השיבוטה באפיק הקדום של הירדן כבר בשנת 1938 (אזור בית המוטור וקבר בובה הפרדה).

בריכות הדגים התפשטו למשקים נוספים ובשנת 1944 היו בעמק הירדן כ900 דונם בריכות, בשנת 1946 היו 1735 דונם ובראשית שנות השישים כמעט 4000 דונם. לפי משה מרק מקבוצת כנרת היו שלושה גורמים שהניעו את המשקים להקים בריכות דגים בשנות הארבעים: חיפוש מקורות פרנסה נוספים, שטחי קרקע שלא התאימו לגידולים אחרים ושפע מים מן הירדן והירמוך.

מקור התצ"א: Great Britain. Royal Air Force Squadron, 680

בריכות דגים הוקמו ביישובים נוספים באזור, לאורך נהר הירדן והירמוך. כך לדוגמה בשער הגולן, כאשר בזמן חפירת הבריכות נתגלו שרידי התרבות הירמוכית, באשדות יעקב שמודגשת העובדה שיכלו לשאוב מנהר הירמוך מים ללא הגבלה וללא תשלום או בבית זרע שם התגבש צוות מקצועי ומסור מבני דור המייסדים ביחד עם צעירים בני הדור השני.

לאחר מלחמת העצמאות נוספו משבצות קרקע נוספות של סמח' ועבודייה, אז הורחבו שטחי החקלאות כולל בריכות הדגים. לקבוצת כנרת, אלומות, דגניה א' ואולי גם משקים נוספים היו שטחי בריכות מרוכזים ממערב לנהר הירדן באזור עבודייה, כך גם נקראו שטחים אלו בשפה המשקית.

יוצר המפה: מחלקת המדידות המרכז למיפוי ישראל

תור הזהב של ענף המדגה בעמק הירדן המשיך עוד בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, אז החלה ירידה ברווחיות הענף וביכולת לקיימו כענף יציב ומכניס. בשנים אלו הוחל בהסדרת נושא שאיבת המים, כמויות צריכתם ומחירם. היו באזור ארועי גניבות דגים רבות שהוריו מרווחיות המדגה והצריכו הפניית משאבים רבים. באשדות יעקב לאחר הפילוג נוצרו שני מדגים נפרדים, מצומצמים ובלי דור המשך ראוי. גורמים אלו ונוספים הביאו לסגירה הדרגתית של ענף המדגה בקיבוצים השונים, כאשר במהלך שנות התשעים נותרו בריכות פעילות רק באפיקים, שער הגולן ובהאון.

באדיבות אבי נבון, להב (אוסף מפות ארץ ישראל שלו)

בראשית המילניום הנוכחי נסגרו גם בריכות הדגים של שער הגולן והאון. ענף בריכות הדגים באפיקים המשיך לפעול עד לפני מספר שנים, אז נסגר אחרון המדגים הפעילים בעמק הירדן...

כתבה שהופיעה בעיתון 'ידיעות טבריה והצפון' בתאריך 07.03.2025

כפי שניתן לראות מהכתבה למעלה, גם כיום עדיין מדברים ועוסקים בענף המדגה באזור עמק הירדן, מזכירים אותו ומעלים תמונות וסרטונים. בשכבת בריכות דגים עדכנית מאתר משרד החקלאות ניתן לראות שמסומנים עדיין שטחי הבריכות של אפיקים וקבוצת כנרת (קישור-כאן, למי שאין תוכנת מיפוי ניתן לפתוח במרשתת בתצורת MAP VIEWER).

וידיאו של עבודה במדגה באשדות יעקב בשנות השישים (כך בכיתוב)

קישור למפת גוגל עם סימון שרידי מתקנים שקשורים לבריכות הדגים

תודות

אמנון לויה על השימוש בספרים ובמחקרים שלו שעוסקים בהתפתחות ענף המדגה בארץ

ברכה בנתור מארכיון בית זרע

שולה אבישר מארכיון אשדות יעקב מאוחד

רותם אלינסון על העזרה, הייעוץ וההכוונה עם תוכנות המיפוי השונות

לאנשי העמק וידעניה הרבים שעזרו לי רבות עם שפע אינפורמציה ומקורות